כמה תובנות שרצו לי במהלך החופשה הארוכה של פסח
כמעין סיכום זמני ...או סתם מונולוג עצמי השאוב מזיכרונות של מערכות קצרות כארוכות
שצצו וחלפו במוחי במהלך חופשת החג ....
היו לי כבר נשים שצייתו לי באופן מוחלט ועשו הכול כדי לרצות אותי , לכול הגה או גחמה
שהוצאתי מפי ,והיו גם כאלה שכלל לא חשבו או שלא קיבלו רשות...כחלק ממבני האישיות
שלהן , והיו כאלה שרק רצו ללמוד ותו לא , נשים במיגוון מסויים שהבינו בצורה כזו או אחרת
את מיבנה האדון ושיפחה...
חלק חשבו שהן יכולות לקנות כך תשומת לב או מערכת זוגית כוללת...היו כאלה גם שביטלו
את אישיותן מול האמביציה שלי , והיו את אלה שרק רצו לחוות את הכאב ולחוש דרך הבדס"מ
את הנשיות שלהן פורחת , (וזה הסוג כלבבי...)...
ואני כדום שחווה מערכת או שניים בחיי...מעדיף תמיד את העוצמה הקורנת מהשיפחה ,עוצמה
שגורמת לי לרטוט ולחוש את הדומיות שלי פורחת...עוצמה שנובעת מאישיות חזקה ולא תלותית
המותירה את השיפחה בסופו של יום נהנת מכול הנאות הבדס"מ...רטובה ורותחת...בוערת ובעיקר
מצפה לעוד ועוד...כניעה כזו בעיני אינה כניעה אלא מסע עתיר שכובש אותי כדום , ובעיקר כאדם
המשועבד טוטאלית לאותה שיפחה שבאה ממקום של כוח ואישיות חזקה שבסופו של יום תיקח
אותה לאותן מחוזות שהפנטזיות שוכנות להן בביטחה .
כי בעיני השיפחה תמיד תנחה את הקוו מול כול דום שהיא רק תחפוץ , אבל אם היא תגלה תלותיות
ללא דיעה או חשיבה משל עצמה , היא בסך הכול תגרום לכול דום או גבר בכלל לחפש את הזיק
במקום אחר...כי אנו הגברים \ דומים...גם מבלי שנודה מחפשים את החוזק דווקא אצל הנשים...
והאמינו שאם מישהו יגיד אחרת , אז בפירוש הוא משקר ....ואני אומר זאת באחריות מלאה.
שבת שלום וחג שמח... ושהכול יעבור ממול...
לפני 14 שנים. 3 באפריל 2010 בשעה 11:12