מונולוג

פוסע במעגלים...יום וליל חוזר על עצמי , חיים , מוות , ושוב לידה מחודשת....

תר אחר הפירצה מתוך המעגל הניצחי....מחפש דרך להאיר אור בתוכי ולשוב...

לנגוע ולחוש מקומות חשוכים ואפלים השוכנים בניבכי נשמתי ,לחיות שוב עולמות

שונים וחורגים האופפים בחובן אור שמיימי...


ואולי הפירצה תבוא בכלל מתוך חולשה פנימית , ואז אולי אראה את הפתח בעוצמה

אימתנית...ואז אולי אגלה שהקירות והמעגלים אינן קיימים כלל...ואותן כבלים עבותים

נמצאים בכלל בדימיוני העשיר ,ואני בכלל אזוק וכבול מרצוני החופשי...?!!!



ספקולציה של דימיון או מציאות אולי... עד שאמצא את הפירצה...?

ימים יגידו...

=================================================================

מוקדש לך...

לעולם אינך חושפת צפונות ליבך ,שומרת ונוצרת את סודות בתוכך

ניסיתי לחדור ולרכך במעט את מחול השדים שנושאת את בקירבך

ולהקל ולו במעט על משא הנטל שאת נושאת עקב ילדות עשוקה

ורק להעניק חיבוק של אהבה וחום...


חולקת את כאב של אחרים , ובונה סביבך חומות מבוצרים , מבלי

לשאול ...?


כאשר אין מספיק אהבה יקירה...הספק תמיד יקנן !!! הרי מי לא רוצה

להאהב...וללטף את החיים בערגה ?!...


להתנער מהבלי הקיום צריך זמן ,ולעיתים קצת יותר מהרגיל...אבל הכי

חשוב הוא לפתוח את הלב ולקבל את החיים באהבה אפילו אם הם לעיתים

מייסרים , כי פשוט אין עולם אחר בינתיים...


אל תחנקי את עולמך...ברוך ובעדינות , הניחי אט אט לנפש השוכנת לפרוח

ולחיוך הגומתי שלך לנצח...


תמיד ידיד ...}{