מונולוג

שירים משולים לתפילות נושנות ועתיקות ולמרות שלעיתים נגנזו עבורי כמה מהחלומות והמשאלות הכי אישיים

נפתחה הדרך מבחינתי לפתור כמה מהחידות שהיו צפונים בתוכי שגרמו לי להסתתר ולהסתיר כדי לחוות את

תחושות החופש ...נאלצתי לחיות בהיסוסים ,והתלבטויות יחד עם המון מגבלות שהיוו מחסום לאישיות המלווה אותי

אשר גרמו לי בעבר לבקש כול חיבוק מזדמן שניקרה בדרכי...


כיום לאחר הפוגה ממושכת ( מומלץ..) חוזר מאשליות קודמות שציננו במעט את תשוקות הפרא ...חוזר לשפיות

כתמיד לאחר ניקוי ראש טוטאלי מהעסק שקרוי BDSM וחוזר לקרקע המוצקה של הנשמה והנפש , שוב פורש

זרועות רחבות כדי לנגוע שוב ברוחות השמיים...ואפילו זעקות הכאב נספגות באופוריה של רגשות הטובלים שוב

בשיכרון חושים טוטאלי האפוף כתמיד באושר ותקווה...



כשהצלילים והמילים מתאחדים יחדיו בהרמוניה , המבט מצטעף ומישיר מתוך העיניים את החוצפה והביטחון

הדרוש להיות באמת את מי שאתה !



המבט שוב ללא חת שמקפיא כול פחד וחשש ,בידיעה ברורה שלא נולדת לכול החלומות ושחלק מהמישאלות

ישארו בגדר חלום...אבל יחד עם זאת התחושות יהיו אופטימיות שישמרו תמיד על הליכה גאה ובוטחת , הרי

הקפה תמיד יהיה מוכן לשחר חדש ...עם שפתיים קפוצות ומלאות דם...או עם חיוך מריר או אחר...



העבר עבורי הוא תמיד יהיה נחלתו של העתיד , שתמיד תלווה בערגה של זיכרון מתובל בסופו בדימעה

שזולגת לאט .לאט...



רוצה לקוות ואולי לאחוז שוב בקרן של ברק והאור , לחוש שוב את הלמות הלב...ולהביט לרגש שוב באהבה

בעיניים בורקות ולנטוע שוב את עץ החיים בבור הנטוש ולרוות את הנביטה והצמיחה שהן נחלתן הבלעדית

של קורט הרגש וקמצוץ האהבה שעוד נותרה בתוכי...



שמח לשוב ולכתוב...שבת שלום לכולם }{