מונולוג

עוד יבוא היום ...


ואחלוף מול פנייך היפות

כאילם העטוף ביגון של רגשות



שפתיי לא יאמרו דבר

וגופי לא יסגיר דבר

אפילו לא ניד או טיפה יחידה




רק מבט התר אחר פנינים נדירות

שישיקו נופת צופים משפתיים ערלות

מכיסופי ערגה וגעגוע



העדות היחידה היא נחשול התשוקה

הגואה מבין רגליי




יכזיבו המילים שנאמרו ואלה

שעוד בוודאי יאמרו מין הסתם



אותן אטמון כדרכי בקודש בספר

שדפיו בוודאי עם הזמן יתיישנו

ויצהיבו...