שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני והכניעה שלי...

מקום לפורקן אישי של המחשבות, הדעות והרעיונות שרצים לי בראש בנוגע לכניעה שלי ולעולם החיצוני.
לפני 16 שנים. 24 בדצמבר 2007 בשעה 6:09

איך אני מקנא בכל האנשים האלה שכותבים שירים בבלוגים שלהם, כאילו כלום. ככה שולפים מהשרוול.
אני מקנא גם באלה שיודעים לכתוב סיפור (רצוי פמדומי) במין קלות כזו והסיפור שוטף, קולח, מגרה ומחרמן.

ואני תלוי בחסדיהם. מחפש בלי הפסקה איזה סיפור טוב ומחרמן באיזה פורום. לפעמים גם באתרים אחרים.
אגב, בקטע הזה אני חייב לציין את כחולית. פשוט כותבת בחסד עליון.

אחחח, לו הייתי ביאליק...

יעל t​(אחרת) - לו היית ביאליק,היית מושא לתסכול של כל מיני אקסטרנים שניגשים לבגרות אחריהצבא,ונאלצים בכפייה להתמודד עם הבכיינות הזאת ,סטייל אבי ביטר אליטיסטי-
או לתיכוניסט שקורא את כתביך בשעמום...
מאידך,לבלוג שלך נכנסים מרצון חופשי(-:,
שיהיה יום טוב,איש.
לפני 16 שנים
עבד_נאמן​(נשלט) חחחחחחחחח... - יפה לך ההפוך על הפוך.

אגב, הכתבים שלי משעמים? נו... אמרתי שאני מקנא בביאליקים למיניהם. רק שעכשיו זה לא שאני חושב את זה על עצמי, על גם אחרים (או לפחות יעל t אחת :-).

אבל אני מעדיף לחייך...

יום נפלא!
לפני 16 שנים
יעל t​(אחרת) - ממממ......דמיין פה פעור....הבבעה של שוק-תמימות...!!!
מה נסגר איתך ילד?!?!
סה"כ אמרתי שבבלוג שלך כייף...(-:(בפעם הבאה אחסוך את האסוציאציות ,)
ובקול רם וברור"הכתיבה שלך אינה משעממת כלל וכלל.נהפוך הוא ,היא כיפית!!!),תמשיך לחייך(-:
לפני 16 שנים
עבד_נאמן​(נשלט) ישששששששש!!! - <ממלמל לעצמי: סחטתי מחמאה, את היומית שלי עשיתי. NEXT!>

תודה לך, מקסימחת!
לפני 16 שנים
Treasure​(שולטת){נשואה} - תכתוב תמיד מהלב - זה הכי קולע ומרגש.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י