אני והכניעה שלי...

בטח אתן אומרות (מצטער, גברים, אני מתייחס לנשים מטבע תפקידי) - נו, על מה הוא בוכה עכשיו? מה עשו לו? מה הוא רוצה?

איי, ככה? יודעות מה? לא רוצה להגיד לכן, פסדר?

אחחח, אחחח... פסדר, אני אגיד! דיי לצבוט! נווווווווווו!!! לא בלחי!!!! אחחחחחחח...

אז זהו, שנשבר לי הזין שכבר חודשיים (מחר ימלאו חודשיים בדיוק) שלא פורסם שום דבר סיפור במגזין. ואני שואל - איך אפשר לחיות ככה? המגזין ריק והעולם שותק? הכצעקתה?

ואני קורא לשינוי! לכו להצביע! לכו להצביע!

הממ... שנשבר הזין, אמרתי?