לפני 9 שנים. 9 במאי 2015 בשעה 15:23
זה לא משחק, גם לא השתעשעות.
זה לא כי בא לי לפעמים.
זה לא כאב, לא רק, חלק קטן מזה הוא הכאב.
זה לא ספנקים אלא מכות רצח שמתפוצצות לי בפנים.
זה לא בשביל להשפיל אלא כי ככה זה אמור להיות.
זו לא עוד פאזה בחיים שתחלוף.
זה לא בגלל המסיבות, החבר'ה, הצחוקים על....
זה זורם לי בדם. גם לו. נראה לי.
ואצל עוד כמה שאני מכירה.
זה גורם לי לרעוד מהתרגשות וריגוש.
זה שם כל הזמן, גם כשלא רועדת.
גם אצל עוד כמה שאני מכירה.
אבל בגדול, הולך ופוחת הדור.
