לפני 17 שנים. 27 ביוני 2006 בשעה 15:24
מילותייך הן צליל נעימה קסומה
בקולך יש אמת כה כואבת
עם זאת כה מתוקה
אמת של סגולים וכסופים
בתנועה משתנה
מושלמת, שלווה ונסערת
יפה שלי, מתוקה
אני רואה בך בוהק שלא נראה מימיו
חן ונועם, טוב לב המציף את גדותיו
כולם חושקים בך יהלום, אוצר יקר
אך איש בך לא ירצה לגעת
את כה שבירה
את לא למסגרת הזאת ציפור קטנה
את עולם בתוך עולם
את טעות בתכנון
מקומך הוא לא כאן
קחי את עצמך לפני שיכאב
תגדלי לך עור פיל, ניבים וזנב
תכעירי עצמך, תנבלי את הפה
כך שלא ישימו לב למה שיפה
כך לא יפגעו בך, את תהיי נעלם
עם עצמך נועדת להיות
לעצמך לנגב את הדמעות
כך שלא יפגעו ולא יפגעו
את חסרת תקנה
תתבגרי כבר
ילדה שלי קטנה