כמה מילים נדרשות לבנות משפט?
משפט שבנוי משתי מילים הנו משפט?
האם משפט שכזה יהיה עצוב יותר, כי הוא קצר..
אולי להפך, אולי עוצמתי יותר, פחות תלוי במילים נוספות, העלולות לערפל את משמעותו
כמה קשה לבנות משפט ברור בשיחה עם אחר, שיהיה חד משמעי.
אולי בני אדם זקוקים לפרשנות, אולי קשה לנו לקבל דבר מה, אפילו משפט אחד פשוט כעובדה
ואז לתמונה נכנסות אותן המילים, אותם המשפטים שנקראים בין השורות.
הם לא באמת שם, לא ניתנים להגדרה ברורה, הם לא באמת משפט
הם קצת תחושה, תשדורת, מסרים, כמיהה
המממ..לא מזמן נתקלתי במושג ויפאסנה, מעין סדנה שכזו, בה התלמידים מחוייבים לשתיקה במשך כעשרה ימים, תוך כדי מדיטציות, נשימות ודממה, דממה במשך עשרה ימים.
המילים, המשפטים, נאמרים חרישית בתוכנו, שיחה עם הנשמה.
השיחה נערכת ללא מיתרי קול, ללא כלי כתיבה אך היא שם, היא קיימת במחשבות.
המשפטים נאמרים ללא קול, השיחה חייה, שיחה פנימית, שקטה.
אין בין השורות, הכל פרוס בתוכנו, הכל ברור. אין צורך במסרים, לכל מילה יש את העוצמות שלה, כל משפט אמיתי ובזכות עצמו.
האם זה אפשרי? האם באמת אפשרי להיות כן עם אדם אחר, האם אפשר לנהל שיחה של בין השורות כאשר אין רווחים בין המשפטים. הכל שם, כפי שהוא בתחושה, נקי מעכבות, נטול מסכות
הממ..
לפני 17 שנים. 30 ביוני 2006 בשעה 15:16
