הבחנתי בו לפני שהוא הבחין בי, גבר נאה עם מבט מדבר.
הוא נכנס עם חברו למקום, מבטינו הצטלבו והוא דיבר אלי, לחש לי, ליטף אותי מבלי לגעת, מבלי להוציא צליל.
השיחה הייתה קצת על הכל, קצת על החיים, יכולות והשגים, הומור, בחור מקסים... עד שהגענו למושג בדסם. לא סיפרתי לו הכל, לא גיליתי דבר מיוחד ועדיין ראיתי שמשהו בעיניו נדלק, מעין ניצוץ שכזה. הוא סיפר לי על הכרותו עם התחום ובזה זה הסתיים.. עברנו נושא.
אבל לא ממש, משהו קורה לגבר ברגע שפותחים בפניו את הדלת, ברגע שאשה מעלה על שפתיה את המילים, השפלה, שפחה, כנועה. למילים האלו יש השפעה מדהימה על הזכר. תחת השפעת הכישוף הוא ממשיך לפאר אותי, מסביר לי עד כמה מדהימה אני, עד כמה יפה, אבל המחמאות כבר נשמעות אחרת. עם כמה שהתאמצתי לשמוע את הכוונה כל מה שיכולתי לשמוע הוא, "מה לא הייתי נותן כדי לזיין אותך, כמה את שווה, רק תנקבי מחיר, אלוהים היא בטח זיון מהסרטים.."
אחרי מילות הקסם, ניסיתי, באמת שניסיתי לכוון אותו, להסביר לו שהוא הולך לאיבוד, שזה מוריד לי ממנו...אבל כבר לא היה עם מי לדבר, הוא כבר לא היה שם, הבחור המקסים ששוחחתי איתו ממש לפני כמה דקות, הוחלף בחייה רעבה.
יצאנו משם, הוא ביקש מספר טלפון, לא יכולתי, פשוט לא הייתי מסוגלת, קפאתי במקום וסירבתי. בתגובה קיבלתי "טוב...שיהיה.." ודרכנו נפרדו...
בעודי מתרחקת ממנו, התמלאתי בתחושת פיספוס, הרגע הכרתי גבר שידע את המושג, אחד שלא יסתכל עלי עקום, אחד שראה וטעם מהעולם שלי, אחד שמבין וזה קרה בחוץ, בעולם האמיתי, מעבר לכותלי הוירטואל, הרי זה מה שחיפשתי, מה הבעיה שלי למען השם..? הלא זה מה שרציתי?
הסתובבתי, רציתי להתחרט אבל היה מאוחר מידי, הוא כבר לא היה שם...
סעמק(:
לפני 17 שנים. 1 ביולי 2006 בשעה 11:01
