האתיקה

יֵשׁ מַעֲשִׂים

שֶׁאֵין לָהֶם כִּוּוּן,

רַק הִתְמַסְּרוּת.

כְּמוֹ כְּנִיסָה לְחֶדֶר

שֶׁאֵין בּוֹ רְהִיטִים,

רַק נְשִׁימָה מוּגְבֶּרֶת

וְחֹם מִתְעַגֵּל.

אֲנִי מִתְכּוֹפֵף

כְּדֵי לָשֶׁבֶת עַל לְשׁוֹנְךָ

כְּדֵי לְהַקְשִׁיב לְמְסִירוּתְךָ.

אַתְּ מְלַקֶּקֶת וּפוֹתַחַת

כְּמוֹ שֶׁפּוֹתְחִים מַעְגָּל קָדֹשׁ,

מְסַכֶּמֶת אֶת כָּל הַגּוּף

לִנְקֻדָּה אַחַת.

הַשְּׁלִיטָה שֶׁלִּי

הִיא הַסַּבְלָנוּת.

שֶׁלָּךְ

הַאֹמֶץ לְהִתְפַּשֵּׁט מֵהַשְּׁמִירָה.

זֶה מַעֲשֶׂה טוֹטָאלִי.

אֵין פָּנִים,

אֵין שֵׁמוֹת,

יֵשׁ רַק קֶשֶׁב מֻחְלָט

וְהֶסְכּם שֶׁקּוֹדֵם לַמִּלִּים.

אֲנִי מִתְפָּרֵק עַל שָׁדַיִךְ,

כְּשֶׁלְּשׁוֹנְךָ חוֹפֶרֶת

מֶרְכָּז כֹּבֶד

חָדָשׁ בְּגוּפִי.