זיכרון של חלום מכונן שאפף אותי כילד עוד לפני תום העשור הראשון לחיי צף ועולה אל מעל פני השטח.
ובחלום מדבר רחב ידיים ושומם, מרחבים אינסופיים של חולות זהובים ורוח. והנה לפתע מתוך הדיונות המתפזרות מתרוממת ועולה אישה השכובה על צידה. עירומה, יפייפיה ומזמינה, אך מידותיה עצומות. גופה פרופורציונלי לחלוטין ועם זאת היא גדולה פי כמה וכמה מאישה רגילה.
אולם לא הגודל היה המאפיין הבולט ביותר, כי אם זוג מחטים שנזדקר מקצות פיטמותיה, מחט ארוכה אחת מקצה כל פיטמה.
"לא ניתן לאיש לחבק את היצור היפייפה הזה" חשבתי כילד, "מבלי שהמחטים שלה יחדרו עמוק לתוכו" ומשהו בי זז...
עוד מאז חיפש הילד אחר החלום, אחר אותו חיבוק עז, מלא תשוקה ואהבה, אותו חיבוק נוקב, חודר, מייסר. חיפש הוא אחר אותה אחת גדולה שאת אהבתו אליה ורצונו בקרבתה יוכל להוכיח בייסוריו, אותה אחת שתצמיד אותו ברצונה החזק לגופה ותעמיק בו את מחטיה, משום שרק כך תרצה היא בקרבתו.
כשהמחטים חדרו אליו בפעם הראשונה, זמן כה רב מאז החלום, הייתה בו פליאה. החיבוק היה הדדי וחזק וגופו ספג אותן לעומקו במעין נהמת כאב מתייסרת, מתענגת.. "זה בשבילך" הוא לחש בעוד ששניהם מחזקים את האחיזה.
החדירה העמיקה והמחטים היו בתוכו - מייסרות, היא הייתה בתוכו - מייסרת. אך אז ביקש הוא לנוע, לנוח, להפחית את הכאב.. הוא נסוג מעט והמחטים יצאו עד כמחציתן.
ושוב אותו החיבוק המצמיד ושוב אותה החדירה המייסרת,
וההתרחקות וההתקרבות שנמשכות ונמשכות..
מעולם לא ידעתי שניתן כך לחדור לתוך נפש, לתוך רגש
נשמה אחת שמפלחת את דרכה לתוך האחרת, אהבה מדממת כאב.
והכאב לא נפסק, רק מתחזק, משתלט על כל חלקה בי
והיא מתקרבת ואני מקבל אותה עמוק,
"בבקשה תפסיקי" ונסוג מעט
ושוב מתקרבים והמבט שלה משכר.
"זה כואב מידי" ומתרחק בראש מורכן,
האחיזה של שנינו רק מתהדקת.
"תסבול למעני" ואני משפד את עצמי עליה שוב ובקושי נושם,
היא משאירה אותי צמוד,
"אני נשבר.." ושוב קצת אחורה,
"אל תישבר" בדחיפה-נעיצה חזקה.
זה כבר חודשים ככה..
"אני לא יכול יותר" ורק מגבירים את הקצב
הייסורים שלי מעוררים אותה יותר ויותר
"חזק יותר" אני מתחנן
ושוב מגבירים את הקצב והיא מפלחת אותי
"עמוק יותר" אני צועק בדמעות
והיא בתוכי, בתוך נשמתי שמדממת לה שירי אהבה,
לא מפסיקה, לא מוותרת על העונג שלה
"עוד", אני פולט "קחי את הכל!"
והיא לוקחת
ובתוך נפש דואבת מתעוררת תחושה חדשה, דריכות, ציפייה..
"תגמרי יפייפיה שלי..
תגמרי בתוכי.."
לפני 15 שנים. 7 ביוני 2009 בשעה 13:45
