שולטת.

ב1513 מיכלאנג׳לו השלים שני פסלים של עבדים. אחד מהם הוא העבד המתמרד- כולו מעוות ומנסה למרוד ולהשתחרר מחבליו. השני הוא העבד המוותר או  העבד הגוסס שהשלים עם העבדות שלו ועם המוות המגיע. הוא שליו ויפה, מקבל עליו את הדין. לא נאבק, לא נלחם, ניצב בעמידה זקופה בתנוחת קונטרה פוסטו, עיניו עצומות והוא מוכן לכניעה. ( חייבת ללמד משהו.. מורה, לא? ) 

כמה קשה למצוא עבד לכל מה שאני רוצה וצריכה.. 

בשבועות האחרונים אני בודקת כמה. משום מה לרוב הנשלטים יש בעיה עם עבודות בית קלות. לא ברור למה. 

הזמנתי אחד שהיה מוכן לכל מה שאני צריכה. 

״ אני לרשותך. מה שתרצי״ כתב לי בהודעה ולכן הוזמן.

ישב על ברכיו מולי בשיחת היכרות. ראש מורכן. שיחה תמימה. בדקתי גבולות. בדקתי רצינות. 

״ אתה יודע שעבד ניקיון ועבד בית הוא לשרת אותי ואת ביתי, לא בטוח שבכלל תגע בי. מה שאחליט זה מה שבא לי״ 

לרגע נראה שירים את ראשו למחות ואני חשבתי לעצמי שאם עוד אחד פנה אלי רק בגלל הסיכוי שאתן לו לרדת לי או שאזרוק את הסטיספייר האהוב ואשתמש בו במקום- הוא ממש טועה והדלת מאחוריו פתוחה.

״ רק לנקות וללכת?״ הוא נראה כאילו ציפה למשהו אחר. 

״ כן, לפעמים״ אני עונה ״ ולפעמים לעשות לי עיסוי, ולפעמים להכין לי תה, ולפעמים לשבת על הרצפה למרגלותיי ולחכות שאגיד לך מה בא לי״  

הוא חוזר על המילים שאני אוהבת. 

״ מה שתחליטי״ 

אחרי שהסברתי לו מה אני רוצה וצריכה, סיימתי את השיחה בדקתי מתי יוכל להגיע. 

״ אני כבר פה מלכה, אני יכול להתחיל עכשיו? רק ניקיון״ 

״ אין בעיה, אתה יכול להתחיל בכיור״ אמרתי לו, מצטערת פתאום שיש שם רק מעט כלים ואת הרוב הספקתי בבוקר. 

״ אני יותר חושש מהתגובה של אשתי שתדע שאני מנקה בבית אחר מאשר חושש מזה שתדע שאני בעצם נשלט וצריך מלכה דומיננטית״  אמר והעלה חיוך על שפתיי. 

הוא נגש בשקט והתחיל לשטוף כלים. אני יושבת על הספה מסתכלת עליו. עובד בשקט, ברור שזה לא משהו שהוא עושה בדרך כלל. 

אני נגשת אליו. 

״ מתי שטפת כלים לאחרונה? ״

״ שנים לא. יש לנו עוזרת בית 3 פעמים בשבוע. אנחנו אוהבים בית נקי ואנחנו עובדים ובקושי נמצאים אז העוזרת מנקה אצלנו״ 

״ שים עוד סבון״ אני אומרת לו. מסתכלת בתנועות הלא מיומנות שלו בשטיפה. מעט מים ניתזים לכל עבר. 

״ אני רואה שאתה גם רוצה לשטוף רצפה… מצויין״ 

״ מה שצריך״ הוא עונה. 

״ תוריד חולצה״ אני מבקשת ממנו. לא שאכפת לי מחליפת העסקים שלו. בא לי לראות אותו. הוא מוריד חולצה. ממשיך בשטיפה. אני מוסיפה סבון. הכל מלא סבון וקצף. אני לוקחת מעט מהקצף ומורחת על החזה שלו. הוא מתנשף. 

״ רק קצף, מה נבהלת״ 

״ לא נבהלתי מלכה, פשוט אשתי אף פעם לא נוגעת בי. מעולם לא שלחה יד וליטפה אותי, או נגעה בי. רק במיטה ורק ביוזמתי כשאני מבקש״ 

קצת עצוב אני חושבת לעצמי. כמה אנשים בעולמנו חיים בנישואים כאלה.. שהם לא עוברים אחד ליד השני, צובטים בישבן או ליטוף על הפטמה.. אצלנו זה יום יומי… 

נראה שהוא מודע מאוד לזה שאני נמצאת לידו. קצת לחוץ. אני הולכת ומביאה כיסוי עיניים. שמה כיסוי על העיניים שלו ומוציאה מהכיור את כל הסכינים והדברים החדים. 

״ מה לעשות?״ הוא שואל

״ תמשיך לשטוף״ 

״ אבל ישברו לי כלים ככה״ 

״ אז תאלץ להענש״ 

הוא ממשיך בזהירות יתרה, מגשש אחרי מתקן הכלים כדי להניח במקום כל צלחת וכל כוס. אני שולחת יד לחזה שלו שרטוב מעט מהקצף, נוגעת מלטפת, בודקת, מרטיבה את גופו העליון. אני רואה את הזין שלו מתקשה. 

״ מרגש אותך לשטוף כלים אני רואה״ הוא לא עונה רק מתנשם שוב. 

אני נעמדת מאחוריו. קרובה אבל לא נוגעת. לוחשת לו. 

״ אתה יודע מה לפעמים בא לי? ללבוש את הסטרפאון הסגול, לשמן אותו היטב, ולהגיע בהפתעה מאחורי העבד שלי בזמן שהוא שוטף כלים…. ״ 

הוא נעצר. עומד עם כיסוי עיניים מול המים הזורמים.. 

אני שולחת יד לכפתור המכנסיים ופותחת אותו.. אני מתקרבת לאזנו מאחורה ולוחשת.. 

״ אתה יודע מה עוד בא לי לפעמים? לקחת את העבד הכנוע שלי, זה שעושה מה שאני אומרת ומחליטה ולבדוק את עבודת הלשון שלו. אם הוא יודע להשתמש בלשון שלו כמו שהוא עושה כלים- לאט ובחוסר בטחון או שהוא יותר מיומן בסוג הזה של עזרה בבית, ולא צריך עוזרת״ 

שקט בבית. רק המים הזורמים נשמעים והנשימות שלו שממלאות את החלל. 

״ לפעמים אני בודקת האם הלשון של העבד שלי מיומנת באזור הפטמות… האם היא יודעת ללקק, לינוק, לטרוף ולהיות עדינה, האם יודעת מתי לעבור בין פטמה לפטמה, ומתי לתת לפטמה לנוח מעט.. ולפעמים אני בודקת את הלשון של העבד שלי על הדגדגן שלי… האם הוא יודע ללקק, לטרוף, להביא אותי לקצה רק עם הלשון ואז לדעת בדיוק מתי להכניס אצבע.. או האם הוא מאלו שצריך לקחת להם את הראש ולהשתמש בו כדי לגמור..  מעניין איזה מהעבדים אתה.. האם הכנוע שיתן לי לעשות מה שאני רוצה עם הלשון שלו, או המתמרד.. שמנסה לבד לענג אותי בלי הוראות. שבא עם תנאים ורצונות.  כי אני צריכה רק סוג אחד של עבד פה.. יודע איזה״ ? 

״ זה שעושה מה שאת מחליטה״ 

״ נכון״ , אני מחייכת. ״תמשיך עם הכלים״ הוא ממשיך. אני מעבירה את הידיים עליו בעדינות, בקושי נוגעת. לאט לאט יורדת עם היד למטה, מגיעה לבטן התחתונה.. ממשיכה עוד קצת. ואז עוצרת. 

חוזרת לספה ומתיישבת. מביטה בו מסיים את הכלים. מוצא מגבת ובתנועות גמלוניות מנקה סביבו. 

״ אתה יכול להוריד את כיסוי העיניים״ אני אומרת לו והוא מוריד ויורד על הברכיים מולי.  

״אז כמו שאתה רואה.. לשטוף כלים זה לא נורא״

הוא מחייך.

״בפעם הבאה תלמד גם לשטוף רצפה״.. 

״ כן מלכה.. חייב להגיד שחשבתי בהתחלה שאת רק רוצה לנצל אותי לניקיונות הבית. בבקשה תנצלי אותי כמה שאת רוצה וצריכה. גם עם כל האביזרים שאת רוצה…בקושי נגעת בי ונראה לי שגמרתי בתחתונים״ 

עבדים שפונים אלי- אם אתם מסוג העבד המתמרד- אלו שרוצים רק דברים מסויימים, אם יש לכם תנאים ובקשות- פנו למלכה הבאה. כאלה אני לא צריכה. 

אלה שיודעים שהם מסוג העבד המוותר, שיודעים להגיד - מה שתרצי ומה שאת צריכה. רק אתכם אני רוצה.