אם אתה מתנהג כמו ילד קטן - אל תתבכיין שתקבל עונשים של ילדים קטנים.
יום עמוס. אני מלמדת כיתה וחצי. אל תשאלו למה. ככה זאת מערכת החינוך. אין דקה לנשום. והוא מתקשר. אני לא עונה. אז מתקשר עוד פעמיים. לא עונה.
אחרי שעה טלפון ממספר אחר. בדיוק בדרך לשרותים. עונה ומבינה שזה הוא. בודק אותי. כמו בגיל 16. אולי פחות. אני מנתקת בעצבים.
לא צריכה כאלה בחיים שלי.
בערב הוא מתנצל. מבין שהיה לא בסדר. מתחנן להזדמנות נוספת.
״ עדיף שלא. אתה לא מתאים לי״
״ אני נשבע לך שכן. זה לא יקרה יותר. תני לי עונש. כל מה שאת רוצה. אני אעשה הכל״
״ עונש… ״
״ כן. מה שתחליטי״
״ אם התנהגת כמו ילד קטן - אז תהיה ילד קטן. קנה כרטיס להופעה של יובל המבולבל. שורה ראשונה באמצע״
😳
״ את לא רצינית״
״ עשיתי רושם של מישהי לא רצינית?״
״ נווווו ברצינות! את רצינית?😩״
״ ביקשת עונש״
״ אני אפילו לא יכול לקחת את הילדים כי הקטן בן 14״
״ זה עונש לך- לא לילדים. אני לא משחיתה נפשות צעירות״
״ אין עונש אחר? בבקשה?״
״ אין״
״ טוב. אני מזמין כרטיס. אבל לא שורה ראשונה״
״ שורה ראשונה״
😫😖😣
😊😁😉
הלך. שלח לי סלפי בוכה שלו באמצע ההופעה. בלון אדום, בלון כתום.
לא יכולה להגיד שלא נהנתי מזה… זה סאדיזם במיטבו.