בוא. תפשוט את המדים. תוריד את הדרגות. אתה לא צריך אותן איתי. אתה יודע מה ההיררכיה הנכונה. תפשוט את המבט הקשוח, את השעות הארוכות בלי שינה, את ההקפצות ואת הקפה השחור, את הרעשים ואת השדים הצועקים. לידי הם ישתקו.
תכנס יחד איתי לבריכה. המים יטהרו אותך ותוכל לחזור להיות מי שאתה. מה שאתה רוצה להיות באמת. שלי. בשליטתי. בשבילי. תסתכל עלי בזמן שאני במים. מביטה בך. תתחיל לעסות אותי. לגעת.
אני אטהר אותך במגע שלי וארחיק את קולות המלחמה. אזכיר לך איך לשרת את המלכה שלך. אזכיר לך מהו מקומך. תעמוד מולי עם ידיים מאחורי הגב ואני אחליט מה לעשות בך.
איפה לגעת בעדינות ואיפה בכאב. איפה ללטף והיכן להשאיר סימן. בכל סימן שלי- אמחה סימן אחר. בכל שריטה שלי אתקן את הסדקים.
לאחר מכן נעבור למיטה. אני אכסה את עיניך ואקשור את ידיך. תשכב לצידי. ואני אגע בך ובי. אעביר ידיי עליך ואקח ממך כאבים וחוסר אונים. אכניע אותך, אכבוש אותך. תכנע רק אצלי.
אחרי זה אשחרר ידיך אבל לא את עיניך. אתה תוכל לגעת בי. לחזור להיות גבר. ולא לוחם. לחזור ולהרגיש תשוקה ולא אבק שריפה. תחזור לשמוע גניחות ונשימות עמוקות ולא ירי בצרורות.
אתה עייף. אני יודעת. אבל אתה חייב לאחות את הסדקים ואין כמו לתקן אותם ולהחליף אותם בצורך אנושי, גברי, קדמוני של גרימת עונג למלכה שלידך.
פשוט את המדים- גם אם הם כבר מזמן לא עליך. פשוט אותם וחזור למקומך הטבעי. בין רגליי.
