לדייק את זה.

ירושלים, תחושה של נוף אחר. אני נגמר מעייפות סחטתי את עצמי עוד בבוקר. משהו נוגה במוסיקה מסביב וגם באוויר שאני מביא איתי. מתוך עצבים, מצאתי את עצמי בתוך הים בהרצליה קודם, זה כ"כ נעים שאפשר לצלול להשליך את הגוף אל המים בעוצמה. לדעת שזה יהיה בסדר להרגיש את ההתקדמות במרחב של המים. מילים יפות, הראש שלי כבר לא מחזיק את הצוואר. כל הגוף בהתכווננות לכתיבה, ולעומתו הנפש מבקשת את החסר לה. הגוף רוצה שעות שינה, והנפש שעות יצירה. כמעיין המתגבר.