סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לדייק את זה.

לפני 18 שנים. 4 בנובמבר 2006 בשעה 0:18

אמרתי לך פעם שאני יכול לייפות דברים שיראו מאוד חדים כשאני כותב, אז עכשיו זה לא העניין, אני כותב לך מכתב,רק אמת. נשבע.

ילדה, אני חושב עלייך ועולות לי דמעות בעיינים, אמרת שאני בוכה בגללי, ולא בגללך .
בגלל האדישות החובטת הזו, בגלל הנורמליזציה המחורבנת של הלב שלא דופק.

הימים הראשונים היו...מדהימים, אין לי מילים, זו הרגשה כל כך אדירה למצוא את המקום הרך הזה בתוך ימיים כל כך גדולים ומאיימים, ואת יודעת?, הרגשתי, פחדתי להגיד את זה , לא פעם ולא פעמיים אמרתי לך שהמילה הזאת - להרגיש- הפכה לסוג של טאבו, אסור להשתמש.

אבל לשאלה של הנייק ניימ שלי? , אז התשובה היא כן , את גרמת לי להרגיש,
ומה מתקלקל אנחנו שואלים?, נדמה ששנינו יודעים אבל אני אעבור על זה שוב.

הצבת לי מחסומים, אני כ"כ מקווה שהם מחסומים, כי מחסום גם אם יהיה מברזל הכי חזק שיש , אני אעבור.


ההוא, שנסעת אליו, אני נקרעתי , אני נשבע.
וכל פעם שאת מזכירה אותו, אני נקרע.
אני לא רוצה להגיד על זה עוד כלום, זה פשוט קרע אותי.

ואז השיחה הזו, כל כך פיקפקת באופי שלי, הרגשתי כל כך רצון להוכיח את עצמי.
וכל האגו הענק שיש לי, פתאום כל כך קטן.
זה משהו שאני לא רגיל אליו, אני לא אמור להוכיח את עצמי, הכוח שבי אמור להיות גלוי לעין.

זה פגע בי, מאוד,

ניקח ילד קטן, חלש יחסית, בן 10 ככה, ניתן לו מכה על הראש, בפעם הראשונה הוא לא יבין מה קורה, בפעם השניה הוא יצעק, בפעם השלישית הוא ישים ידיים על הראש בתקווה שלא יכאב לו עוד.


וזה קרה לי , ואתמול, כשאמרתי לך שאני רוצה שנבנה מחדש, התכוונתי לזה , הבניה פשוט צריכה להיות הדרגתית, זה לא שיש לי בעיה עקרונית עם לסלוח ולהמשיך הלאה, אני פשוט - לא יודע , איך עושים את זה,


את מקסימה לי, וברור לי שיש בך כל כך הרבה כאב, ואני כל כך רוצה לרצות אותך,
אבל החומות הללו גדולות פתאום, ולפעמיים קטנות יותר,

ואת יודעת איפה התקווה שלי?


המחשבה עלייך עם מישהו אחר, מטריפה אותי, אני כועס על זה.
ילדה שלי , קנאה מגיעה מרגש, לכן רגש קיים.

אני חושב, ורוצה להאמין, שהרגש פשוט זז לו אחורנית אחרי החבטה שקיבל, והוא יחזור ,

אמרת שאני לא אמין ברגשות שלי.

צודקת, כשאני נפגע אני באמת בעייתי,


ואמרת שזו החלטה שלי האם להעניק את המפתח ללב או לא,
אז אני רוצה לבחור לתת לך אותו , אני חושב שמה שיגרום לו להיפתח ,

יהיה דבר פשוט, אבל מסובך- אל תבני חומות בדרך אל המפתח.


ואל תפחדי להרגיש, ואל תפחדי להתאכזב,

אני אעשה כל מה שאני יכול כדי לא לאכזב אותך, ואני עיקש, אז סביר להניח שזה הרבה.


המחשבה על לאבד אותך מחרפנת אותי, אני לא מוכן לזה, את נותנת לי שקט, ואת גורמת לי לחייך,


ועד עכשיו? לא הייתה פה שום מילה על שליטה.
זה כי אני רוצה אותך ליידי כמו שאמרתי כבר פעם,
זה רצון הרבה יותר חזק מהרצון שאני ארצה שתשלטי בי .

כי כל אחת יכולה לשלוט במי שרוצה שישלטו בו.
כמעט אף אחד לא יכולה להיות ליד.




אני מסיים, כי העניים שלי נעצמות כל הזמן.


אני לא יכול להבטיח לך שלא תפגעי.
אני יכול לקיים שאעשה הכל כדי שזה לא יקרה.



אני נלחם עלייך, אני נשבע לך .
בבקשה תצטרפי אליי.


בלי חומות. נקי. ורך .



את חשובה לי כל כך , ואני מתגעגע אלייך כרגע, ואני חולה עלייך, והממ.. כל הדברים שאנחנו אומרים:),


את יפה לי, את מקסימה לי , את נעימה לי.



תעברי איתי את זה. בבקשה. אני צריך אותך.



לילה טוב יקירתי.


אוהב.


אני.

Lola'{Partial} - אהבתי,
מאוד אהבתי
זה לא קורה.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י