לפני 17 שנים. 24 בנובמבר 2006 בשעה 11:15
נדמה שאתמול בפעם הראשונה אחרי לפחות 3 שנים,
הסתכלתי עלייך באופן שונה.
תוך כדי ניעור עצמי, ופחד להשלים את המחשבה.
מול סטייה רגילה שקוראים לה- "אני".
בעיקר מול עצמי נלחמה.
חשבתי עלינו באופן מיני.
זה לא עשה לי טוב, זה גם לא עשה לי רע.
אבל למה בכלל היית צריכה לשאול,
להעלות את הנושא המוזר.
"אתה חושב שנשכב פעם"?
שאלת בתמימות הרגילה שלך שאף פעם לא נשמעת תמימה.
אני כמעט נחנקתי, ובציניות אופיינית יצאתי מהתשובה
מה בדיוק ציפית, שנפתח על זה דיון, אולי בכלל נקבע יום ושעה?
לעזאזל עם הקטע הזה, מי ידע שאני יכול לכתוב כל כך מחורבן.
הדבר הכי תמים שהיה לי בחיים, פתאום קיבל גוון לא כל כך מתאים.
בלאגן קצת.
שלום.