לפני 17 שנים. 16 ביוני 2007 בשעה 19:49
לא יודע מה מותר ומה אסור.
אני מוצף באין סוף מחשבות.
באין סוף רגשות עצורים.
נדמה שאין לי מספיק מקום לכל המחסומים האלו יחד.
כל מה שנותר לי הוא לצעוק, או לשיר המון, אבל זה חסום גם כמעט תמיד.
וכשאני חשוב, שיש מישהו שיקשיב, פתאום... זה רחוק, מידי.
אור, אור, דניאל, עלמה, אלין, גבריאלה, דניאל, רפאל , אפרת, ועוד אחת מהחלום.
כל הזמן העלמויות.
אני עייף מזה.
ואת שואלת מה הסרט שלי?