סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לדייק את זה.

לפני 17 שנים. 10 ביוני 2007 בשעה 9:01

אדריכלות מילים, היא כל כך קשה לפעמיים.

ואני ?, רוצה ממש לצעוק, ולא כל כך יכול.

אז בתקופות אחרות היה קל לכתוב, ואני תוהה אולי התקופה הזו תמידית.

לפעמיים צריך לדעת לנשוך את השפתיים.

רק שבסוף, פשוט מאבדים את התחושה שם.


רסיסים של דילמות אינסופית ומחורבנות.

אה.

לא.

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה.

כן.

auditioner​(שולטת) - גם זה יעבור.הכול עניין של תקופות.
פרץ של מוזה..
ןלפעמים תקופות שותקות.
לפני 17 שנים
פרח לילי - אחרי כל כך הרבה זמן נכנסתי למקום הזה.. ואני רואה שאתה עדיין כותב.. מאמי שלי קראתי כרגע את שני המכתבים שכתבנו אחד לשני לפני אממ 222 יום חח וזה גרם לגעגוע.. סוו .. שתידע שאני רוצה לדבר איתך כבר..
שיהיה לך אחלה לילה ... ואם אתה רוצה לצאת מהאדישות.. תסתכל קצת על העבר .. זה גורם לך לחשוב על דברים .. יהיה טוב , הכל תקופות..הכל עובר..
נשיקה גדולה
ממני..
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י