לפני 18 שנים. 13 באוקטובר 2005 בשעה 13:18
היא הסתכלה. בעדינות.
הרי אני לא צריך לדעת.
אבל אני יודע.
נראית אכילה. די גבוהה, שיער ארוך כמו שאני אוהב. אכילה.
שוב שוברת את הצוואר. מסכנה.
היה הרבה יותר קל אם היא פשוט הייתה מסתכלת עלי ישירות.
הופה! יש מגע. היא קולטת שאני קולט אותה מסתכלת עלי.
קרב קצר של "מי מסיר את המבט ראשון".
היא לא מוותרת.
חברה שלה מצילה אותה, קוראת לה למטבח.
ממשיך לעשות עצמי מאזין לקשקוש שהדביל מהעבודה מזרים לי לתוך האוזן.
מאוחר.
אומר שלום לעודד. כבר דיברנו על הטעות שבלהזמין כל כך הרבה אנשים לבית שלו, אבל הוא לא מסוגל להתגבר על הוילה החדשה.
יוצא החוצה מהחצר בדרך לאוטו.
מרגיש יד על הכתף. ניצחתי בהתערבות עם עצמי.
מסתובב.
רואה את עודד. שכחתי את המפתחות.
אני מחייך. קולט אותה מרחוק, צוחקת.
מחייך אליה. היא טובה.