ככה זה בא ממני

אני לא ידע האם זה טבע האדם או שרק אצלנו זה ככה.

בעובדה לא מוסברת לי ככל שאנחנו מתגברים, אני מרגיש עצמי חרמן לעתים קרובות יותר בעוד שהיא שוקעת אל ההסתפקות במועט ודוחה את ההתעלסות.

אני מחפש גוונים נוספים, היא אדישה לחידושים.

אני ישן פחות ומשחק בעצמי יותר, היא פחות נענית לחיזורים ונרדמת מוקדם מאשר לפני שנים.

אני מראה לה באינטרנט מחוזות של יצרים והיא מחפשת אתרי בישולים.

אני שולח ידיים לחפון, לגשש, לעוד ליטופים, היא מעדיפה לפתור תשבצים.

אני מזמין אותה לשבת מול הצג ולצפות באחרים, היא לא מבינה למה אז ראשי בעננים.

אני אומר לה שאפתח מצלמה ואשב מולה עירום ויראוני אחרים, היא פוטרת עצמה בכמה מילים.

אני מחפש במסתרים חוויות אחרות במחוזות אחרים ושונים, היא בוחרת להישאר בדברים הפשוטים המוכרים.

כמה מזל הוא שהיא אינה שואלת וחוקרת אותי חקירות צולבות כאשר אני נעלם עם עצמי לכמה שעות..