צלצול השעון העיר אותי הבוקר בשש.
כבכל יום עבודה רגיל השעון מכוון לשעה שש וזוגתי קמה לפני, היא צריכה להתארגן הרבה יותר זמן ליום עבודתה.
גם כיום כמו בכל יום היא קמה לפני ואני כמו בכל יום בימים האחרונים נשארתי לבד במיטה כדי "להתפנק" מעט עם החלומות ההזויים משלי.
איני יודע מתי זה התחיל, אבל כמעט תמיד בשבועות האחרונים, ממש כשאני מתעורר, אפילו אם הלכתי לישון מאד מאוחר לאחר ליל שימורים מול המצלמה, בדקות "הגנובות" בהן אני עוד מרשה לעצמי להיות במיטה, צפים ועולים במוחי פנטוזים שונים, כאלה ואחרים.
אני מוריד את התחתונים ממני ובעיני רוחי עולות תמונות כאלו ואחרות ואני מרגיש עצמי משתתף בסיטואציות ומצבים שונים.
אני חש כמעט מיד את הזקפה הברוכה ונהנה ממשחקה בי ואני הומה ומרוגש ומתמלא באנרגיה של חשקים בכל גופי.
יש ואני הוזה שאני מתעלס עם מישהי חסרת זהות ומישהו, אלמוני כמוה, מן הצד מביט בנו ואני משתלהב מן הרגע הזה שבו אני "מציג" את ההתעלסות שלי לאחר...
יש פעמים שדמות מוכרת לי מככבת ברגעים האלה שלי ואני "מתעלס" עמה בתנוחות שבחיי היומיום אני יודע שלעולם לא ייתכן מצב שכזה...
אני "חווה" תנוחות מתנוחות שונות תוך כדי שאני מתפתל מתחת לסדין.
לפעמים אני "רק" שוכב עם מושא הזייתי מיסיונרית, לפעמים היא מוצצת לי ואני לה, לעיתים אני חודר אל ישבנה, ויש ואני מהרהר כיצד היא דווקא זו החודרת אלי.
יש פעמים בהם אני עבד ויש פעמים שאני אדון שולט ויש..עוד כהנה והכנה.
הבוקר עצרתי עצמי ברגע האחרון, עוד רגע והייתי ממלא את הסדין בכתם זרעי.
בבקרים אני אוהב להגיע אל נקודת "הסף" ולעצור, לשמור את תחושת המלאות של הרגע שלפני הפורקן בתוכי.
היא תלווה אותי עוד זמן רב.
וכשאני קם וזקפתי בולטת ממני, אני ממהר אל המקלחת ויש וזוגתי שצופה בי ברגע הזה מפטירה לעברי, "איך זה שבגילך עוד כל כך הרבה עומד לך?".
איני יודע איך זה שבגילי כל כך הרבה עוד עומד לי והלוואי ועוד לשנים רבות יעמוד לי כמו שצריך וגם אדע בקרים רבים שכאלה בהם כל כך טוב עומד לי:))
בינינו, זו הרגשה נהדרת לתחילתו של יום...
לפני 17 שנים. 7 באוקטובר 2007 בשעה 10:46