סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ככה זה בא ממני

כותב החוצה מבפנים, עוד לא יודע למה...

לכל חוסר הגיון, יש את ההגיון שלו...
לפני 17 שנים. 24 באוקטובר 2007 בשעה 7:59

הייתי רוצה לשבור את הקיבעון שבתוכה, לגרום לה לצאת מתוך המסגרת המרובעת שינקה מהוריה ולהעיז לנסות גם מעבר לשגרה שלנו.

אני רוצה להעניק לה את האומץ להסיר עוד מעט את שכבות המגן שעטפה עצמה בהן.
מעט מאד פעמים הצלחתי להוריד את רף ביישנותה.

זמן רב מאד מאז שהכרנו ונכנסנו למיטה, הסכימה להתעלס באור מלא, שנוכל לראות היטב עצמנו ברגעי האמת שלנו, שאראה את גופה מתפתל כשאצבעותיי מרפרפות בו, שאוכל להביט אל תוך רגליה הפשוקות, לראות את המקום כשאצבעותיי משחקות בו ובתוכו.
שהיא תראה אותי בהתרגשותי והתייחמותי.

היא כמעט התפלצה כשביקשתי, בדחילו ורחימו, שתעשה לי ביד, שתרגיש ותראה, שנחווה יחד ולו פעם אחת את הסיטואציה הזו.
לשמחתי, לאחר שגמרתי לא רצה מיד לשטוף את ידה אלא שיחקה על עורי עם נוזל הזרע, כשהיא מביטה באיברי המתכווץ ולחשה לי נרגשת מעט, "איך שהוא נעשה קטן"...
ומאז, בקושי על אצבעות יד אחת ניתן לספור את הפעמים ששוב עשתה לי ביד.
היא לא אוהבת לעשות ביד, או שלא עושים בכלל או שעושים כמו שצריך.
וכמו שצריך פירושו רק חדירת הזין לכוס.

כשהסכימה לי לרדת לה, לתת לי את הזכות לענג אותה כפי שלא הרגישה לפני כן, הרגשתי בעננים. והיא, ייאמר, התמכרה חיש קל לעונג הזה.
לרדת לי, או אפילו רק ללקק ולנשק לי מבלי שתביא את איברי אל תוך פיה, זה כבר משהו אחר והיא לא מסוגלת לכך, זה לא מסתדר לה.

ימים רבים שכב בקופסתו מיותם הויברטור, מתנת יום הולדת.
עד לפעם ההיא היחידה, בשעת התעלסות כאשר הייתה מיוחמת מאד, לחשה לי קצת בבהלה את המילה "טוב" וכך הרשתה לי לקחת את המלך שקניתי לה ולתת לה להרגיש אותו מסתובב בתוכה והלשונית הממזרית רוטטת על דגדגנה.
אלא שתוך זמן קצר ביקשה שהזין שלי יחליף את הויברטור ומאז הוא לא שב ונגע בה.
או שאולי כן נגע בה והיא מסתירה זאת ממני באדיקות?

רק פעם אחת בשעת חסד במימי ז'אקוזי בצימר בצפון צפתה בי מאונן. לפני כן ואחרי כן אינה מוצאת לנכון או שאינה מוצאת בתוכה את היכולת או האומץ, לשלב את הנפלא הזה יחד איתי.

ו...זהו!!
התנוחה מיסיונרית בהחלט מספקת, למה צריך לחפש תנוחות אחרות?
רק לעתים רחוקות מאד הסכימה לדוגי, או להתהפך להיות עלי.

איני מצליח לפרוץ עוד מן הגבולות המקובעים בתוכה ושאותם אינה מעוניינת כלל לשנות.
כשניסיתי להעביר לה בלי מילים עד כמה יכול להיות נעים כשמלטפים גם בחריץ התחת ונוגעים ממש בפתח היא סילקה אותי ממנה בכעס רב מבהירה שאל לי לחשוב על המקום ההוא באינטימיות שלנו.
גם התחת שלי הוא מחוץ לתחום למגע אצבעותיה כאילו הוא מוקצה.
אני קצת "מבלף" אותה, כשאני מזיז את עצמי לפתע מבלי שתהיה מוכנה בשעת ליטופים ואצבעותיה אותן כיוונה למקום אחר מפקששות את כיוונן ונוגעות בי שם, ממש בפי הטבעת והמגע הרגעי הזה משלח בי זרמים והיא ממהרת ומסלקת את ידה למקום אחר.

סרטים כחולים בכלל לא מעניינים אותה, תוכניות בישול מושכות אותה יותר.

אז מה נשאר לי לעשות כשאני עומד מול החומה הבצורה שעוטפת אותה ונכשל פעם אחר פעם בניסיונותי עוד דרכים להבקיע בה?
אולי רק שאעקוף את החומה ואמצע במרחקים, בכוחות עצמי, את האחר והנוסף, כי בסופו של דבר, אם אין אני לי, מי לי?.......

כנעניה​(לא בעסק) - באסה.
לא ככה?
לפני 17 שנים
עמיחי​(אחר) - אכן באסה.

חבל!!, אבל זה ככה...
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י