עורכי דין הם אנשים שיכולים להמציא שאלות מהתחת ולבסוף עוד להתלונן שלא עונים להם על השאלה.
היום התייצבתי בבית המשפט, לבוש במדים כדי לתת עדות על אירוע מלפני שנתיים וחצי של גניבת צינורות מחברת מקורות.
עורך הדין מטעם התביעה המשטרתית ועורך הדין המגן על הנאשם הסכימו ביניהם כי דו"ח הפעולה המשטרתי שכתבתי בלילה רחוק כלשהו בשנת 2004 קביל ומוסכם עליהם לצורך המשפט אבל לסניגור יש כמה שאלות.
הסנגור הנכבד התנגד שיתנו לי בזמן העדות את הדו"ח שכתבתי, הוא חושב שאני צריך לזכור כל פרט מאירוע באמצע הלילה לפני שנתיים וחצי.
הגיון של עורך דין.
הוא החל לשאול ואני משיב לו והוא כמו ילד קשה הבנה שואל את אותה שאלה בסיבוב ואני משיב לו, הכל בנימוס כמובן.
השאלות בכלל היו על התנהגות של צוות משטרתי אחר שהיה באירוע ואשר משום מה "שכח" לכתוב את הדו"ח שלו, כאילו שאני יכול לדעת למה זה קרה.
אבל הסניגור בשלו, שואל שאלות מהתחת ואני משיב לו שאלות לעניין של מה שהיה בשטח והוא עוד אומר שאני לא משיב לו על שאלותיו.
לבסוף גם שאל שאלה וכאשר עניתי לו תשובה בא אלי והניח אצבע על מה שכתבתי ואז הבנתי שבכלל יש לו לסניגור הנכבד בעיה בהבנת הנקרא והוא מתרגם לעצמו מן הדו"ח שלי דברים אחרים לגמרי מן הכתוב ומתבלבל בין מספרי צוות משטרתי אחד לאחר ומנסה על הבלבול שלו לבנות תלי תלים של עזרה לנאשם.
החקירה המשונה הזו הייתה יכולה להימשך עוד זמן רב אלא שהשופט, פקעה סבלנותו מן הפארסה המגוחכת הזו והוא נזף בסניגור, "מה אתה רוצה כל הזמן מן העד?, אתה שואל והוא משיב לך לעניין!!!".
החקירה הזו, לא היה בינה לבין האשמה של גנב הצינורות ולא כלום, גם אני, גם התובע ואני חושב, על פי ארשת הפנים, שגם השופט, לא ירדנו לסוף דעתו ולהגיונו של הסניגור שהחקירה הזו לא הייתה אחת משעותיו היפות כפרקליט.
והשופט, הוא שאל אותי שאלה אחת בלבד ומיד הבין את תשובתי והסתפק בה.
לבסוף שאל אותי השופט האם יש לי הוצאות וכשאמרתי לו שבתור מתנדב אני מוותר עליהם לטובת המדינה הוא בכלל הודה לי על בואי בחיוך רחב.
כשירדתי מדוכן העדים נתתי מבט בסניגור, הוא ישב לו מהורהר ומבטו קצת עצוב.
בקיצור, מה שעבר עלי בבית המשפט אין לומר עליו אלא שהוא בזבוז זמן לחינם.
והמסקנה?, יסיק כל אחד את המסקנה שלו....
לפני 17 שנים. 19 בנובמבר 2007 בשעה 13:33
