אני יוצאת מהעבודה
חשוך מסביב, ומרגישים שבקרוב חורף.
מכונית עוצרת לידי מתוכה יוצא איש, הוא ניגש לכיווני ומנסה לתפוס את תשומת ליבי.
בטח הוראות כיוון אני חושבת.
"הייתי חייב לומר לך שאת יפה, ראיתי אותך ואת פשוט יפהפיה."
הוא ממשיך לספר לי שהוא רק עבר לכאן לא מזמן
שאני מזכירה לו את חברה שלו לשעבר, ושהוא לא היה יכול שלא לעצור אותי ולומר לי עד כמה אני יפה, אני מחייכת אליו מובכת קלות ואומרת תודה. הוא ממשיך, החלפת שמות קצרה ואז אמירת סטטוס ועניין.
"אני פנוי ואני אשמח להפגש איתך.." רומז. אני מחייכת חזרה ומשיבה "אני לא. לא פנויה."
"יש לך חבר?"
"כן, יש לי חבר."
הוא ממשיך לחייך.
חוזר על היופי שלי ולבסוף סוגר באמירה המיועדת לחבר שלי
"הוא צריך ללכת להום-סנטר לקנות חבל ולקשור אותך קרוב קרוב."
אומר,
מנפנף לשלום וממשיך בדרכו.
ואני נותרת משועשעת,
?you have no idea, do you
לפני 17 שנים. 2 בנובמבר 2007 בשעה 11:53