סימני פיסוק

מוזר איך לפעמים אחרי שנים כל מה שצריך זו צלחת של זיתים שחורים.
צלחת פשוטה כזו בלי קשקושים ובה מונחים מספר זיתים - שחורים.
מוזר איך צלחת כזו עם זיתים שחורים מעלה בי ריחות
ממטע של עצי זית, של ריח הפרות המשוטטות ברחבי האזור,
את זמזום הדבורים, את זוהר הצבעים של מרבדי הפרחים.
מזכיר את הילדות את הצחוק ההוא שאבד את רוח השטות.
מזכיר לי אותנו בטיול ההוא מזמן.
שהזיתים היו כבר בשלים פחות או יותר ואנחנו מעכנו אחד אחד
כשפורפרת צבע וציירנו ציורים אחד על פניו של השני, על כמעט כל פיסת גוף פנויה.
נמרחנו בסגול של הזית השחור וצחקנו למראה הדבר.
כתמים סגולים מהלכים במרחבי הירוק הפרוש לפנינו.
מוזר איך פתאום אחרי שנים כל מה שצריך זה צלחת עם זיתים שחורים,
ואני אפילו לא אוהבת לאכול זיתים שחורים.