סקיצות מחיים דיספונקציונליים

...
הכוכבים רימו אותי
היה לי חלום אך גם הוא עבר
עתה אין לי כלום בעולם
אין לי דבר.

ח.נ.ביאליק

... ואז אינני יכול עוד לעצור בעד עצמי מלהתפרץ אל תוך החלום הזה. יקירתי, אני לוחש לה, שבור בכאב האהבה. יקירתי, אהובתי.

א.ב. יהושע

Dearest,
I live thousands of miles away from you,
How sad, how safe,
How cowardly,
I know it’s less,
And I know it hurts still,
But I am wondering in the dark myself
I wish we both find what we are looking for,
Yours truly…

כששמעתי ממנה שהיא הפגישה אתכם והתאהבתם בטירוף אמרתי
“that’s so sweet!” בקול מתמוגג
האם היא ראתה איזה שקר גס זה היה?
אבל אחרכך נזכרתי איך אתה היית לפני כן,
רק לפני חודשים ספורים
אני יודעת שהיית בודד הרבה זמן
ראיתי את זה.
אפשר לקרוא לזה בכול מני שמות, למה שידעתי שאתה משתוקק
אבל אני ראיתי את התשוקה שלך, החשופה כול כך.
ולא יכולתי אלא לחוש כאב.
איחלתי לך שמישהיא תבוא
חשבתי רק ללילה אחד, או כמה לילות
מישהיא לא רצינית. כי אתה צריך לחכות לי.
דמיינתי שאני היא, ומה הייתי עושה לך לו יכולתי.
אכלתי את המילים שלי בהפוכה.
אני יודעת הרבה יותר ממה שטוב לי על חיי האהבה שלך
אני יודעת איך היית ומה עשית בקיץ האחרון
אני כול כך מקווה שהיא זאת שהתאהבה, כמו הרבה בחורות טיפשות
ואתה רצית דבר אחר, ובלבלת אותו בהדלקות, ועוד מעט תתפכח.
האם היא מסוגלת להעריך אותך באמת?
אתה כול כך קשה לפיצוח, מר ומצולק, וכול כך בודד ופגיע ומתוק מבפנים
בהחלט לא לטעמה של כול אחת.
והפנים שלך, מכוערות אפשר לומר, או יפות-לאלו שמבינות
אני מקווה מאוד שהיא לא התאהבה בך למרות איך שאתה נראה אלא בגלל זה.
אם היא לא רואה כמה יפה אתה אני אבעט בה.
אז תשחק לך בצעצוע החדש שלך עד שתתעייף. אני יודעת שתתעייף.
ואם היא לא תהיה טובה אליך בינתיים, יהיה לה חשבון ארוך איתי.

כול חיי אמרו לי "זכרי מה שעשה לנו עמלק"
"לי עמלק לא עשה כלום" ניסיתי להתחמק
ובכול מאודי רציתי לדעת מי זה בכלל עמלק.
במקרה יצא לי להכיר את עמלק כמה פעמים
הוא ליטף אותי ברכות ואז סטר לי בפנים
אהבתי את הכאב המתוק שבפנים
"איזה חמוד" אמרתי, "איזה מקסים".
"מוצא חן בעיני זה-העמלק"
אמרתי בעוד החבל על צווארי מתהדק
אבל ידעתי שהוא לא יפגע בי עמלק
החבל על צווארי רק ישאיר סימנים
כשיגרור אותי אחריו בעפר ובקוצים
ינפץ את כול חיי לרסיסים
בגרון ניחר אבקש ממנו לעצור ולתת לי לשתות
אבל הוא רק ישאיר אותי במדבר ויתרחק
ידעתי את זה מזמן
עמוק בפנים, אבל לא יכולתי להתנתק
עד שלא ישחרר אותי- עמלק.

קמתי במצברוח איום, והחלטתי להשיב מלחמה
התלבשתי... אחד הצרופים היפים שהיו אצלי בארון
והשיער שלי עמד נהדר
הסתכלתי בראי בסיפוק וחשבתי
אז מי יותר יפה? מי יותר סקסית? אני או הסוסה שלך?
איזו סתומה הייתי, ברור שאני, תמיד הייתי, תמיד אהיה.
התשובה הייתה מוחצת, רק קיוויתי שתראה אותה
ועבדתי כול היום בסניף השני ועברתי בערב בדרך חזרה בסניף הראשי
לבדוק את תיבת הדואר שלי ועוד סידורים טיפשיים
והראשון שבא מולי במסדרון היית אתה.
העיניים שלך היו יפות ועייפות
הלוואי שהייתי רואה את הפעם הראשונה כשהבחנת בי
כי הרמתי את הראש שניה אחרכך ופספסתי את הרגע שייחלתי לו.
פטפטנו קצת
התבדחנו על שהחלפנו אימיילים עד חצות אתמול כשששכתבנו זה את זה
אמרתי לך בהתגרות "וורקוהוליק"
אתה אמרת שאני יותר גרועה וששקיבלת את ה אימייל האחרון שלי ובו רק : )
היום בבוקר. אמרתי לך שאני צוחקת, ומאוד מעריכה כמה עבדת על זה מהר.
אבל אתה היית צריך להשאר ואני ללכת.
חזרתי הביתה והסתכלתי בראי שוב ושוב
לא רציתי להוריד בגדים, להתקלח.
וזה לא קורה לי כול יום, שפתאום כול כך אהבתי את דמותי.

אתמול ראיתי את החברה שלך. האמיתית.
לא זאת שחשבתי. הלוואי שזאת הייתה מי שחשבתי.
אז זה היה הרבה יותר קל
אבל זאת הייתה מישהי שמעולם לא ראיתי, גם לא רציתי לראות
הספיק לי לדעת על קיומה.
אבל אף אחד לא שאל אותי,
נתקלנו בה במקרה והוסבר לי מי זאת
וכול הבטן שלי התהפכה.
וחשבתי, אז זו התחרות שלי...
לה כבר יש את התואר ויש לה אף יפה
והיא לא צריכה להתאמץ הרבה כמוני כדי להראות טוב.
לפחות חמש שנים של נסיון יותר ממני
ואולי היא יותר אשה מילדה כמוני.
הדבר הראשון בו הבחנתי היה שיניה הגדולות צהבהבות קצת
ונסיגת חניכיים, כמו סוס.
והיא הייתה קצת יותר מקומטת ממני. לפי זה ראיתי זהיא יותר מבוגרת ממני, לפחות בחמש. בחיי. הבחנתי בזאת מיד, בלי שידעתי מי היא
אבל מיד כשידעתי אמרתי לעצמי "אני אהרוג את הכלבה הזאת"
ולא הסתכלתי בה שנית.

Soon I will take off
soon you will leave my life
or maybe you will stay?
Well, I go away?
I want something bigger than myself to take responsibility.
But I know there's only me.
But I have at least a little time more to float and see.

I don't believe anything I think
I just float
a silent revolution swept me some time ago
and I haven't been myself since.
Will I ever be?
I just float and wait
for some clarity, for a sign.
Tides come and go.
The pain comes and goes.
Weeks pass and I just bury myself in work,
and wait to see what will happen when I grow up,
which will be so soon.

Underneath your vain flirtatious impatient veneer
there is this sweet and playful shy guy.
A guy that can easily be hurt and guilt tripped
I met this guy today and I liked him a lot
I can only imagine the emotional scarring
that caused you to develop the split within yourself,
and I'm sorry for you and those who love you,
because I seeing that it's so hard for this guy to show himself.
I so like seeing this guy,
that when sometimes he shows himself to me,
I feel alive, relaxed and playful
attractive and safe with him,
but when he leaves I feel as if
someone kicked me in the chest and in the stomach,
and I remain in pain and awe for the remainder of that day

What is true is true.
Sometimes after you break something
You can’t always fix it.
Or you can’t always fix it right.
And something is broken inside of me.
Something broke.
You called and said you were so busy
And you apologized I guess three times
And the first thing you said
was that you weren’t neglectful on purpose
AHA
Should I believe you?
We who are trained
To craft words carefully and read between the lines
to look at black and consider that it’s really white
We don’t just take words face value
So are you shitting me?
Who cares anyway.
You can’t persuade me with you’re sincere tone anymore
You were working morning till night all this time?
Really? In the weekend?
Good for you. But I am not sorry for you
Actually, I hope that if you are fasting these days
That you suffer twice. Be working and hungry too.