סקיצות מחיים דיספונקציונליים

שנה וחצי ג'יננת אותי, חירפנת אותי, או אני את עצמי, רק רציתי לברוח ממך, חשבתי ודמיינתי איך נפגש בפעם האחרונה, אני אשב על ספת העור במשרדך, אודה לך על כול מה שעשית למעני ואז בשליטה עצמית מלאה, אקום ובנעימות אומר לך שלום, ואחרכך אולי אפילו כבר ברכב, יתפרצו הדמעות, אתפרק לחתיכות, אולי אפילו אקח כדור קטן לבן, שירגיע אותי קצת, שאכין מבעוד מועד כדי שעד הערב לא יראו עליי. ואז אולי אחרי האבל, יהיה לחיי איזשהו סיכוי לחזור לקדמותם.
אבל הסוכנת הכפולה... באה והתערבה, היא אספה הרבה מודעין על גחמות אדונה, חיברה נקודה לנקודה, והציעה לך להמשיך לעבוד ביחד על פרוייקט משותף. לא יכולת לסרב, לא רצית הסוכנת באה בדיוק בזמן, אפילו לא היססת, הסכמת מיד. בהתלהבות. אפילו אמרת שאתה מוחנף שבאתי אליך עם הרעיון. יתכן שטמון גם כסף טוב בפרוייקט הזה, אתה חשבת עליו בקוים לא מוגדרים אולי מזמן אבל היה קשה לך לבד. מסתבר שאתה ביישן. אבל היא באה וחיברה את הנקודות. אומרים גם עכבר לעתים יכול לעזור לפיל.
נשמות באמת טובות אמרו לי למה לך את זה? את באמת בטוחה שאת רוצה אותו עוד בחיים שלך לזמן בלתי מוגדר את הסבל הזה? איזה סבל אני שואלת. סבל היה קודם. לפחות אינני נוהגת עוד לכול מקום שומעת את"בלק" של פרל ג'אם ואת "שער הרחמים" בלופ.

I know you’ll have a beautiful life
I know you’ll be a star in somebody else’s sky
Why? why? why?

בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה, הראו לי את שער הרחמים.

לא אינני סובלת, אדרבה אני מלאה באנרגיות חיוביות וחדשות, אנחנו נפגש עוד הרבה, לא אאבד אותך, זה הדבר הנכון אני מרגישה בעצמות.
ואת, נשמה שכמוך שאומרת- אולי כשתראי אותו באמת, תכירי אותו באמת, תראי שהוא לא הירח בשמיים.
אולי.
בינתיים אני חושבת כמו שאמה אמרה לעצמה:
Wish it she must, for his sake—be the consequence nothing to herself, but his remaining single all his life. Could she be secure of that, indeed, of his never marrying at all, she believed she should be perfectly satisfied.
EMMA Jane Austen