לפני 18 שנים. 4 בנובמבר 2005 בשעה 18:34
יושבת על המיטה. מחבקת את רגליי. ראשי מורכן.
יושבת בחושך
וחושבת.
כמה סמלי החושך הזה.
חושך בחוץ. חושך בפנים.
חושך בלב. הפצוע. הכואב.
חושך וקר. ולבד.
אי שם רחוק עובר אמבולנס בסירנה צועקת.
מדמיינת שבא לפנות אותי.
נזכרת.
ממששת את פרקי ידיי.
הצלקות מכאיבות כל כך.
כאב חד שמפלח את הלב.
גשם מרטיב את זגוגית החלון.
דמעות מרטיבות את הג'ינס.
