"את אולי עורכת דין חשובה שם בחוץ, אבל כאן את הזונה הקטנה שלי." "כן, אדוני. בבקשה... תזיין אותי, אדוני!" "עדיין לא," חייכתי ברשעות. היא הייתה על בטנה, עם זרועותיה מודבקות מאחורי גבה, ורגליה פשוקות על קצה המיטה. היא לא יכלה לעשות דבר מלבד לחכות. עמדתי מאחוריה, עם יד אחת על הכוס שלה והשנייה פותחת את החגורה. דוחף אצבעות קדימה ואחורה על קירותיה הפנימיים בצורה שאני יודע שהיא אוהבת. היא תיתן לי לקבל את כל השליטה שהיא נאלצה להפעיל במהלך יום העבודה שלה -- ואני יבלה את הערב בלזיין אותה. ואחר כך... היא תרגיש רגועה.
היא גונחת כשאני מחדיר עוד שתי אצבעות כוס שלה ומתחיל לדחוף פנימה והחוצה. תחושת דופק התפתחה בבטנה והעניקה לה עור ברווז. גניחות קטנות ברחו לה בכל נשיפה. היא הייתה רטובה. החגורה כבר הייתה מנותקת ומקופלת בידי. "אני הולך לפגוע בך," אמרתי לה. "את יודע למה?" "כי אני צריכה את זה!" היא גנחה.
"נכון מתוקה. את השפחת מין הקטנה שלי ואם אני לא אפגע בך, את פשוט תפגעי בעצמך," הנחתתי כמה חבטות עדינות עם החגורה בזמן הדיבור, ובכל פעם שהחגורה ירדה היא הרגישה פחד מהכאב הממשמש ובא, ואז תחושה של הקלה עזה "אדוני, בבקשה, אני מתחננת אליך, בבקשה," היא צווחה.
"את בסדר אהובתי," לחשתי אליה. "זה בסדר. אבא כאן. את בטוחה את צריכה קצת מים? או שאת מוכנה לזין של אבא?" היא התחננה לזין בקול התינוק הכי מתוק שלה. נישקתי אותה על מצחה ואז הדפתי אותה חזרה על הבטן, התיישבתי על שתי רגליה וירקתי על הכוס החשוף שלה. וכל הזמן הזה היא ממשיכה לילל...
"כן, כן, תזיין אותי אבא, בבקשה!"
