כשהשולט השרירי, ג'יימס, נכנס לחדר האפלולי, עיניו ננעצו מיד על הכנועה שלו, אמילי, שכרעה על הרצפה עם ראשה מורכן בכניעה. הוא יכול היה לחוש את הגירוי נבנה בתוכו כשהביט בדמותה המעוקלת, קשורה ברצועות עור הדוקים.
"ילדה טובה," הוא נהם, הולך לעברה ומעביר את ידו בשערה המשיי. אמילי רעדה למגע שלו, מרגישה את חום גופו קורן על עורה.
"תודה, אדוני," היא לחשה, ועיניה נפערו לפגוש את מבטו העז. היא יכלה להרגיש את הכוח הנובע ממנו, את האנרגיה של הדומיננטיות שלו גוברת על רצונה.
ג'יימס כרע ברך לפניה, חופן את סנטרה בידו הגדולה ואילץ אותה לפגוש את עיניו. "את מוכנה לשרת אותי, כנועה קטנה שלי?" שאל, קולו נמוך ומצווה.
"כן, אדוני," נשמה אמילי, לבה דופק בציפייה. היא השתוקקה לרגע הזה במשך ימים, התשוקה לרצות את הגבר שלה ולספק את תשוקותיו האפלות גברה על כל מחשבה.
"טוב," מילמל ג'יימס, משך אותה למעלה ברצועה והוביל אותה לעבר צלב סנט אנדרו העץ. אמילי יכלה להרגיש את הדופק שלה מואץ בכל צעד, הציפייה כמעט בלתי נסבלת כשהיא ציפתה לעונג ולכאב שעתידים לבוא.
ג'יימס קשר אותה לצלב, אבטח את פרקי ידיה וקרסוליה במעצורים, ואז נסוג לאחור כדי להתפעל מעבודות ידו. גופתה של אמילי הייתה פרושה לפניו, פגיעה וחשופה לכל גחמה שלו. הוא יכול היה לראות את הפחד וההתרגשות בעיניה, וידע שיש לו אותה בדיוק איפה שהוא רוצה אותה.
בהינף מפרק כף היד, הוא החל להצליף בצידה האחורי, רצועות העור נחתו בסדק חד על עורה. אמילי צעקה בהנאה ובכאב, תחושת הצריבה שולחת גלי חום בגופה. עם כל מכה, היא הרגישה את עצמה שוקעת עמוק יותר לתוך כניעה, הרצון שלה לרצות את אדוניה מכריע את כל השאר.
ג'יימס המשיך לדחוף אותה לגבולותיה, מתגרה בה בהנאה ובכאב עד שהתחננה לשחרור. לבסוף, הוא נתן לה את רשות השיא, התענוג האינטנסיבי שולח אותה אל מעבר לקצה ואל תהום האקסטזה.
כשהיא התמוטטה כנגד המעצורים, גופה רעד מהנאה, ג'יימס נשען קרוב לאוזנה. "שימחת אותי, כנועה קטנה שלי," הוא לחש. "אבל תמיד יש עוד מה ללמוד. האם אתה מוכן לשיעור הבא שלך?"
אמילי הנהנה בשקיקה, התשוקה שלה לגבר שלה גברה על כל השאר. היא ידעה שאיתו, אין גבול להנאה ולכאב שהוא יכול להסב, והיא הייתה מוכנה להיכנע לכל גחמה שלו.