אני מסתכל עליה, קשורה, עיניים מכוסות, מחכה להוראות שלי. היא תמיד מפתיעה אותי עם הקינקיות שלה, וזה בדיוק מה שאני אוהב בה. הפעם זה לא סרט ראשון שלנו. היו לנו כבר כמה, כמו אותו לילה בפריז, כשהיא הייתה לבושה כחתולה ושנינו הסתובבנו ברחובות חצי ערומים. אנשים הסתכלו, אבל לנו לא היה אכפת. זו הייתה ההופעה שלנו.
אני ניגש אליה, משחרר את השיער שלה מאחור ומלטף את העורף שלה בעדינות. "את יודעת כמה אני אוהב אותך ככה," אני לוחש לה, והיא מחייכת. המצלמה כבר מוכנה בצד, מתעדת כל רגע. "תורידי את השמלה," אני אומר בקול תקיף. היא עושה זאת במהירות, הידיים שלה רועדות מהתרגשות.
"ידיים מאחורי הגב," אני מורה, וקושר אותן לא חזק מדי. זה לא על הכאב, זה על שחרור השליטה. אני קושר לה את העיניים ושומע אותה נושמת עמוק. היא יודעת שעכשיו זה רק היא ואני, והרגע הזה.
אני מתבונן בה, כל מגע שלי מורגש פי מיליון. היא שומעת את הבגדים שלי נושרים ומרגישה את החום שלי מתקרב. "תפתחי את הפה," אני אומר. היא מצייתת מיד, ואני דוחף לה את הזין שלי עמוק עד הגרון. "ילדה טובה שלי, תפתחי רגליים," אני לוחש באוזנה ורואה אותה נרעדת מהתרגשות.
היא גומרת שוב ושוב, ואני מצלם הכל, כל זווית, כל רגע. אני יודע שזה לא הסוף, אחרי שהחגיגה נגמרת וכולם הולכים, נשאר רק אני והיא. אנחנו יושבים, שותים יין, ואני רואה את המבט שלה, זה שמדליק אותי כל פעם מחדש. אני קם, נעמד מאחוריה, והיא פותחת את התחת שלה עבורי, מוכנה לקבל אותי שוב.
"את מדהימה," אני אומר לה תוך כדי שאני חודר לתוכה חזק. אני מרגיש את החום שלה, את התשוקה, את הכמיהה שלה לשליטה שלי. אנחנו מתעלסים, חזקים ופרועים, כמו שאנחנו אוהבים. ואז, אחרי שאני גומר חזק בתוכה, אנחנו נופלים יחד למיטה, מחובקים, מסופקים, ושוברים את השקט של הלילה עם נשימותינו הכבדות.
אני אוהב אותה ככה, חסרת שליטה, חרמנית ומותרת. ויודע שזה לא הסוף, כי תמיד יש לנו את הסרט הבא.