לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקפיצה

אדוני אהובי
קופצת אתך, לא משנה הגובה, לא משנה לאן, כל עוד ידך אוחזת בידי
אני ק ו פ צ ת ..............
לפני 18 שנים. 14 בינואר 2006 בשעה 21:17

פשוט קשה להאמין, ממש בלתי נתפס
איך אני, זו שצריכה לשלוט על כל רובד בחייה
מותחת את הגבולות, מתמסרת,
נותנת את השליטה המוחלטת לאדון
ועוד במודע, מתוך הסכמה, מתוך רצון וכמיהה
אני זו שאמרה בתחילה שזחילה - לא אצלי
פתאום מוצאת עצמי זוחלת עירומה אחרי צעדיו של האדון
נצמדת לרגליו, מתחככת, שואבת מהן חום
פתאום כל כך חשופה כששוכבת על השטיח על גבי
ממש כמו כלבה מיוחמת עם הרגליים פשוקות לרווחה
חושפת בפני אדוני את עצמי
כאשר מבקש ממני לאונן בפניו
ולאט דוחף לתוך הכוס שלי את תחתוני
וכל דחיפה יותר מענגת מהשנייה
איך למדתי לספוג את ההצלפות
להתענג ולהודות
כן, אני זו שבתחילה התבכיינתי
ניסיתי למצוא דרכי התחמקות
מחכה כעת, מתאווה, משתוקקת,
מתחרמנת, גומרת...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י