מגלה ארצות

השוט מכה בה שוב ושוב יוצר גלי קול הנשאים אל על, ואולי באמת או שרק נדמה לי אבל גלי הקול פתחו שערי שמים.

הרגשתי הוא היה שם איתי בכל הצלפה, בכל ליטוף בכל נשימה, הוא שמר עליי, שמר עליי מפניי.

עמדתי למולו גאה רציתי שיצפה בי שיהיה נוכח איתי ברגע.

ברגע אחד נתחה עלינו קדושתו והרגע הקסום נטבל בכאב של מלאכים, ובכל אנחת כאב שלה עוד חטא השתחרר מנשמתה.

וכך בן רגע היינו כולנו מאוחדים אני, היא והאלוהים

אני לא אוהב קור.

אבל בבוקר שאני קם יש קור מיוחד, קור נקי מהמולת היום ומזיהום המכוניות, קור שחודר לעמקי נשמתך ודורש ממך להתעורר.

אני נע לי בין אדוות הקור כמו ילד הנע בין טיפות הגשם, וזיכרון אודות מיטה חמה הולך ומתרחק לו.

ובלי משים מוצא אני נשטף בהמולת היוםם.

היא באה אליי, עיניה דומעות ובלי מילים יכולתי להבין אותה.

בשקט בשקט נגשתי אליה והעברתי ידיי בשערות ראשה, אט אט נכרכו זרועותיי סביב גופה ובשניה אחת הרגשתי אותה קורסת אל תוך ידיי. אדם מבחוץ ודאי יחשוב שהיא מעולפת אך אני יודע שקרסה היא מן הציפייה לראותי.

ברגע הזה נדמתה היא למלאך בעיניי, ופתאום לא ניתן היה לשים לב לשערה המפוזר או עיניה הדומעות ואפה האדום מבכי נראה כמו קישוט עדין על פניה היפות.

נשאתי אותה על כפיי והשכבתי אותה במיטתנו, שקמתי להכין ארוחת ערב הושיטה ידה לתפוס בחולצתי, "תשאר איתי, לפחות עד שארדם" היא מלמלה בקולה החלש.

בעדה מניחה ראשה על ירכי היא אמרה לי "תודה שאתה נותן לי את הכוחות שאין לך".

לכם קוראיי אגלה את הסוד היחיד שהיא לעולם לא תדע, היא זאת שנותנת לי את הכוחות.

אתמול זה קרה שוב, אחרי הרבה זמן שלא. חששתי, פחדתי וגם הטלתי ספק. רגשות כאלו לא אופייניים לי. לרוב שמגיע משהו חדש אני נרגש.

לאחרונה התחלתי קשר עם שועלון, furry ופט פליי אלו דברים שלא התנסתי בהם בכלל. הרגשתי שהצורך שלו בקשר בטוח, מכיל, דוחף, מלמד, מקדם הוא אסטרוני ולראשונה מזה זמן חששתי לא על עצמי אלא עליו, האם אוכל להעניק לו את מה שהוא צריך האם אוכל להיות השולט המדויק עבורו. החששות עדיין קיימים והקשר שלנו רחוק מלהיות שלם ומדויק, אבל בכל יום שעובר אני מרגיש שאני לומד אותו והוא אותי קצת יותר, כל יום שעובר אנחנו מנסים להשתפר אחד בשביל השני.

אז מה קרה אתמול? אתמול הייתי באירוע פט פליי ראשון שלי, בהתחלה הסכמתי ללכת בשביל השועלון שלי ראיתי שזה חשוב לו, זה גם היה האירוע הראשון שלו.

בתור מסיבה שאמורה להיות sfw כמות הספנקים שהייתה שם וחפינות הבייצים והביגוד המיוחד לא נראה לי שככה מתנהגים בעבודה, אבל בכנות אתמול פאקינג נהינתי מכל רגע, אלפתי, שיחקתי, הכרתי אנשים מדהימים וזה רק עשה חשק לעוד.

אז אם אתם א.נשים שאוהבים פט פליי אנחנו נשמח להכיר אותכם.

נכתב לאחר צפייה בסשן

מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי בטלגרם לעוד טקסטים גם שאינם בדס"מים

https://www.instagram.com/the_poet_of_a_thousand_names?igsh=MWQya2gwZHd6OWR4bA==

חבל אחרי חבל נכרכו סביב נשמתו, רק קור המזגן ונשימות הקושר הורגשו בחדר.
המבט שעל פניו משקף חוסר וודאות, זה שלב הדמדומים, האם יתפוס את החבל בשני קצותיו הוא שמה ירפה.
הכאב הולך ומתגבר איתו גם ההנאה. לפתע משיכה חזקה בחבל משחררת אנחת כאב, כמו סמרטוט הנסחט עד טיפת המים האחרונה.
הנה הוא שם תלוי רטוב מאורגזמה של חבלים.

קניתי מגפיים, קצת כמו ברוך וגם קצת לא.

שהם הגיעו מהר מאוד התלבשתי בבגדים הקינקים שלי ורצתי למדוד.

אני תמיד חתיך אבל הנעליים גרמו לי להרגיש שאני מרחף באוויר, הלבוש אסף אותי, כירבל אותי ונתן לי ביטחון.

תמונה אחרי תמונה פוזה אחרי פוזה אני לא אוהב לצלם את עצמי בעיקר כי אני חושב שאני לא מצליח לשדר אחוצה את מה שאני מרגיש בפנים.

בסוף יצאו כמה תמונות יפות .

החבלים עטפו את גופה כאם המצנפת ידיה סביב תינוקה הרך.

על פניה נכרת תחושת הביטחון, אנחת שחרור יוצאת מפיה.

נדמה היה לי שברגע אחד פרקה את עול החיים, אף לו לרגע קט תנצל היא כל שנייה כדי להתנתק.

תוך כדי שאני מביט בה בהנאה מרובה בבראשי חוזרת על עצמה תהיה ממה היא בורחת?

בסופו של דבר האם זה באמת משנה הרי כולנו בורחים ממשהו

אני אוהב שהיא לוקחת יוזמה, לפני יומיים שאלתי אותה על exhibition היא אמרה לי שזה לא ברשימת הקווים האדומים שלה. נשארתי עם המידע הזה והתחלתי לחשוב על משחקים ומשימות שאתן לה.

אתמול בעודה בעבודה במשמרת קיבלתי ממנה בהפתעה תמונות מגרות שלא משאירות מקום לספק.

כן תרבה לקיחת היוזמה

זוג, גבר וטרנס (FTM) מחפשים לצרף אישה נשלטת.

מחפשים אישה דו (לא חייב ניסיון) שרוצה לנסות, להתפתח, ולהצטרף למשפחה אוהבת.

האישה שתשלט יחד עם הטרנס ע"י הגבר.

תעירך הכירות מסודרת ותאום ציפיות.

מוזמנות להגיב או לכתוב בפרטי.