התחושה הזאת שהדם מבעבע תחת העור.
כל הגוף מתוח, קשוב.
היד מהדקת את האחיזה בחגורה, הנשימות מתגברות.
המתח נבנה ולאט לאט מורגש באוויר.
הריח שלך ממלא את החלל, ריח משכר ומתוק של גירוי.
את עומדת ברגליים פשוקות ופשוט מטפטפת מרוב ציפייה.
אני מעביר יד עדינה לאט לאט לאורך הגוף שלך, מהבטן מעלה, מלטף בעדינות מגיע לצוואר ומהדק את האחיזה סביבך, את מתקשה לנשום ודמעות מתחילות לנזול, אני משחרר את האחיזה ואת כמעט נופלת, מחייכת בשכרון חושים, מביטה בי בעיניים דומעות ומלאות הודיה.
ופתאום סטירה, חזקה ששורפת לך את הפנים, ועוד אחת.
את מסתכלת עליי, דומעת, מחייכת ובקושי מצליחה ללחוש ''בבקשה תכאיב לי אדוני''
אני מחייך אלייך וקושר לך את הידיים צמודות לצדי הגוף ומחוברות לקרסוליים שלך, מוודא שוב שאת זוכרת את מילת הבטחון שלך, מנשק אותך נשיקה ארוכה מלאת אהבה ומתחיל להצליף בך עם החגורה.
עם כל הצלפה את צועקת קצת, נרעדת, מעט דומעת.
אני מצליף על הגב שלך, התחת. אני מרגיש שאת צריכה יותר, מסובב אותך ומתחיל להצליף על הבטן, החזה, הדגדגן.
את צועקת, אני עוצר רגע, מחבק אותך אליי, מנשק ומנגב את הדמעות שלך, את מביטה בי במבט רגוע עמוק בעיניים אומרת תודה ומבקשת עוד ''והפעם חזק יותר'' את מביטה בי והעיניים שלך כמו לוחשות לי, אני צריכה את זה, אני צריכה אותך.
אני מציב ראי מולך כדי שאוכל לראות את העיניים שלך אחרי כל הצלפה.
אני אוחז את החגורה והפעם מצד הרצועה והאבזם משקשק באויר, רעש שמסגיר את מה שעתיד לבוא.
ההצלפה הראשונה מתונה יחסית, לאמוד את התגובה שלך.
את מסתכלת עליי דרך המראה ומהנהנת, מסמנת לי לשחרר את הפחד משנינו, אני מחייך ומתחיל להצליף.
בשניות הגוף שלך מתמלא סימנים, שטפי דם. חתכים קטנים בעור, עוד הצלפה אחת ואת צורחת, אני מזהה את הזעקה הזאת, אני עוצר ומתיר את הקשורה, אוסף אותך אליי, רועדת, בוכה.
אני עוטף אותך, מלטף, מרגיע.
כל כך גאה בך. כל כך שמח עלייך.
את נרגעת מעט ואני הולך להכין לך מקלחת, חוזר עם כוס מים ומגבת, את שותה ועדיין רועדת.
אני לוקח אותך למקלחת, שוטף אותך בעדינות, מרגיע. עוטף במגבת ולוקח אותך למיטה.
לאורך כל הזמן אני מחבק, מחזק. אומר לך כמה אני גאה בך,
אני שוכב לצדך עד שאת נרדמת אני נושק לך לעיניים ואת רגועה, שלמה.
לוחש לך לאוזן ''לילה טוב ילדונת שלי'' והולך.