לפני 9 חודשים. 25 בינואר 2024 בשעה 16:57
מנסה לנסח מחשבות שעוברות לי בראש, אבל הקצב בהן הן מתחלפות הוא בלתי יאמן.
אני לא מצליח להתמקד מספיק או למספיק זמן כדי שאוכל לנסח ולכתוב אותן.
להיות רחוק מכולם ומהכל מכניס דברים לפרופורציה.
עוזר לי לראות ולהרגיש בבהירות ובלי השפעות מאנשים בחיי, ופתאום אני מבין שאני עצוב.
ואני מפחד.
והדבר היחיד שאני באמת רוצה, שאני יודע שיעזור לי, לא אוכל לקבל.
אז בינתיים אני מתגעגע מרחוק.
למי שהייתי אז, לתמימות, לפשטות שישנה באי הידיעה.
להרגיש שלם.
מיליון מחשבות, בלי סדר, בלי כיוון.
