לפני 9 חודשים. 30 בינואר 2024 בשעה 0:54
עובר על תיקיית הסשנים, תמונה אחר תמונה, סרטון ועוד סרטון
ועם כל אחד מהזכרונות אני מחייך יותר.
מרגיש את הצורך בסשן אבל לא בכאב אלא ברעב שתתעורר שוב.
תמונה אחת מופלאה של השולחן מסודר מזכירה לי סשן מושלם, כזה שאחריו הקשר בנינו הפך לתמידי ובלתי שביר, גם כשאנחנו לא יחד משהו בסשן הזה צרב אותנו האחד בנשמתו של השניה.
משהו בסשן הזה פתח ושינה אצלי משהו. הפך אותי שלם יותר.
עובר על תיקיית הסשנים, ומחייך.
