לפני שנה. 30 בדצמבר 2022 בשעה 9:03
מתישב במרפסת
כוס קפה שהתקרר מרגע בו חשבתי שאתפוס מעט רוגע ואשתה
מאפרה מלאה סגריות מעושנות למחצה
מביט בדשא הירוק, בעצי הפרי
בשמיים הכחולים והיום הבהיר
הראש עפוף, הלילות והימים שזורים זה בזה
לוגם מהקפה, קר
מצית סגריה נוספת שלא תגיע לסופה
גופי עייף, הנשיאה על כפיים נותנת אותותיה בגבי
עיניי נעצמות לרגע ונפקחות בבהלה, הפעמון צילצל?
מייחל למעט שלווה ורוגע, לה, לי .
בראש, תמונות מחשבות מילים
תמונות משנים שעברו, לשה בצק, קוטפת פרי, מחייכת
תמונות עכשוויות, קריסת הגוף, טיטולים, ניגוב רחיצה
חושב על פרצי הדם, החבישה הבעת הכאב שמרסקת לי את הלב
נזכר בשיחות ארוכות על עתיד ועבר ואבא שאיננו
ובמשפטים מהלילה שעבר שבינם למציאות אין כל קשר
ואני מחייך אליה, מהנהן בראשי ואומר נכון אמא נכון
ואת, אהבת חיי, מקום המפלט שלי ומקור הכוח, אינך
ואני תוהה אם בכלל היית...