נטול שם

למעלה משנתיים היינו יחד

מעולם לא ראו אותך כל כך

מעולם לא הכילו אותך כל כך

מעולם לא חשת עטופה ומוגנת כל כך

מעולם לא נאהבת כל כך

ומעולם לא אהבת כל כך

למעלה משנתיים בהן צמחת התפתחת והתקדמת

למעלה משנתיים שבהן היית מאושרת

למעלה משנתיים בהן עלית מבור תחתיות לשמיים

למעלה משנתיים שבהן עולמך השתנה לחלוטין

ולפתע, ברגע אחד כשחשת שהשגת הכל

ברגע אחד של חוסר בטחון בנו 

בחרת לברוח במקום להתמודד

בחרת להתנתק במקום להרגיש

בחרת בגברים מיוזעים על גופך במקום באינטימיות

בחרת למחוק את מי שגרם לך אושר במקום לחוש בו

בחרת לוותר על עתיד במקום לבנות אותו

כמעט שלושה חודשים עברו

חודשים בהם בכל רגע ושניה את חסרה לי

חודשים בהם בכל רגע שבו את לא מנותקת אני חסר לך

חודשים בהם שוב חזרת אחור

חודשים בהם מחקת את קיומי

אני יודע, כשאת מחליטה, דבר לא יוכל לשנות את דעתך

אבל תגידי, עם יד על הלב

היום טוב לך יותר ?

אגב... העתיד הנראה לעין הוא טווח חיינו, ואני בכל זאת מחכה.

איש מושלם לי שלי, אהבה שלי, אהוב שלי, מטורפת עליך, אוטוטו, אני אוהבת אותך, כמה מזל, אני מתגעגעת.

מכל הצהרות האהבה, המילים, המשפטים, משפט אחד שנתקלתי בו ונאמר לגבר אחר, ללא כל קשר אלי, נחקק במוחי ומסכם הכל:

"מי שנתן לי זין אתמול הסביר לי .." (אני אוותר על המשך הציטוט)

כי בסופו של דבר, מה שכואב הוא שמאחרי כל הצהרות האהבה במשך שנים, גם אני הייתי, בסה"כ, עוד זין ברשימה.

וכן, אני יודע שזה לא נכון, שכל אדם מתמודד אחרת, שכאב הוא לא נחלתי הבלעדית, אבל מעבר לידע הזה, המציאות, דרך הפעולה, המעשים, האנוכיות, חוסר היכולת לראות דבר מלבד עצמך, הניגוד הבלתי נתפס בין השלמות שהיתה להתנהלות הנוראית אחרי, גורמים לתחושה הזוועתית הזאת להתנחל לי בנשמה.

ואני תוהה... עכשיו טוב יותר ?!

כשאנו אוהבים מישהו באמת, אנחנו רוצים שיהיה לו טוב.
דואגים להיטיב אתו ולהיטיב לו. נקודה.
כמה זה פשוט!!!
מי שאוהב אותך – אינו מרע לך. נקודה.
ומי שדואג להרע לך בדרכים שונות וגם מצליח – אינו אוהב אותך!
ומי שאומר לך שהוא אוהב אותך, אבל בפועל גורם לך סבל –
רק אומר שאוהב, אבל הוא לא אוהב אותך!
אולי הוא רוצה אותך,
אולי הוא צריך אותך,
אולי הוא זקוק לך,
ואולי גם נמשך אלייך.
אבל כל אלה עדיין אינן מילים נרדפות לאהבה.
אהבה אינה אמירה. זו התנהגות, זו עשייה חיובית, וזו הימנעות מעשייה שלילית.
זהו מצב של הוויה.

חודשים, שבועות, ימים, שעות, דקות, שניות.

ובכולם, החוסר עצום והגעגוע לא נתפס...

אומרים שהזמן מקהה, אז אומרים...

אתה איש חזק, כך אומרים אלה שמכירים אותי

אתה כמו סלע, כך אומרים לי אלה שאוהבים אותי

חרדה, אינה מילה שהכרתי, הבנתי את אלה שחוו

אך מעולם לא חשתי בה.

לא חשתי בה כשריאותי התמלאו נוזלים בנסיון לשאוף עוד נשימת אוויר

לא כשנחתך חזי בסכין ללא כל אילחוש

לא אחז בי פחד כשאחזתי בידו של אבי בנשימותיו האחרונות

לא כשהוצאתי גופות חברים משרידים מעשנים

וגם כשנכבו לי המנועים למעלה גבוה בין עננים בסערה

כל מה שהיה שעבר בי היה צורך בתפקוד ולא חרדה.

והיום... היום אני חרד

חרד עליך, עלי, עלינו

חרד שלא תתדרדרי עוד ועוד

חרד שלא תמצאי את הדרך חזרה

חרד מימים ללא חיוך ולילות טרופי שינה

חרד מזיעה קרה ומחנק בגרון

חרד על מה נהפכנו ומה שאיבדנו

חרד על השלמות המופלאה שלא תשוב

מעולם לא חוויתי התקף חרדה, הבנתי אך לא חשתי

היום.. אני חש.

אני איש חזק ואני מפחד.

שנים רבות עישנתי

מעולם לא הצלחתי לגלגל לעצמי סגריה

רבים ניסו ללמד אותי

גם את ניסית לא אחת

ומשלא הלך, גלגלת לי בעצמך

ואז, אחרי שהלכת

פתאום הצלחתי

ואני מוצא את עצמי יושב ומגלגל

מביט בסיפוק בסגריה המושלמת

ושניה לפני שעולה בי חיוך של הצלחה

שוב מפלחת את ראשי ולבי מחשבה

כמה הייתי רוצה שתראי...

לכל אלה שמציעים לי

תמחק, תשכח, תצוד, תזיין בלי הכרה

תודה, אבל לא תודה

אני יודע שאתם מאמינים במה שאתם אומרים

אני מניח שאתם רוצים את טובתי

אבל כל אדם מתמודד בדרכו

וזו... לא דרכי

כְּשֶׁשְּׁנָתַיִם חוֹלְפוֹת כְּיוֹם
וְחָדְשַׁיִים נִדְמִים לָנֶצַח
מְבִינִים שֶׁהָאוֹשֵׁר הוּא נוֹצָה בָּרוּחַ
וְהָעֶצֶב אֶבֶן רֵחַיִים עַל הֶחָזֶה

הגוף שלי עטור צלקות

מלבד אחת, אותה אהבת משום מה יותר מכל

אני מכיר וזוכר את כולן

זוכר את הכאב החד, ההלם וההפתעה

זוכר את חדרי הטראומה, הסכין המפלחת והדם

זוכר את הצוות הרפואי רץ בדאגה עם עגלת ההחייאה

זוכר ואוהב אותן אחת אחת כי בזכותן למדתי לאהוב את החיים

אבל דבר לא הכין אותי לצלקת הנוראית מכולן

זו שבאבחה חדה אחת, נטולת רחמים אמפטיה או הבנה

פילחת בלי סכין ובשני משפטים חדים

את ליבי.

בסופו של דבר היא תגליד, זה טיבן של צלקות

אבל ההבנה ההפנמה והקבלה של העובדה

שנעטפתי שנתיים וחצי באינספור משפטי אהבה

שהאמנתי בהם בכל לבי, ונתתי את כולי

היו בסה"כ מילים שאין מאחריהן דבר

ההבנה הזו... נוראית.

לך שנכנסה לי ללב ולנשמה, שנה מופלאה שתהיה לך, עם אינספור סופרלטיבים של הצלחה בריאות ואושר אינסופי. שתמשיכי לצלוח את מהמורות החיים בחיוך חינניות ושמחה ולהתקדם אישית ומקצועית, אין לך מושג יפה שלי עד כמה אני גאה בך.

לכם, כןכן אתם כאן שמלווים אותי כבר לא מעט שנים, באים והולכים, אלה המחבבים אותי, אלה שממש לא, אלה שקיימים ממכבר ואלה שבאו חדשים (או בניקים חדשים:))  אלה שהחלפתי איתם מילים ואלו שלא, לכם כולכם שנה טובה, באמת טובה עם כל מה שאתם מאחלים לעצמכם.

לנו, כולנו, שנושמים אוויר וחיים על הכדור הזה, בלי קשר למין גזע מוצא או דת, שנצליח להיות בשנה הקרובה אנשים טובים. או לפחות ננסה :)

שנה טובה !