לפני שנתיים. 3 במרץ 2022 בשעה 12:30
בזבוז.
כרוניקה של מיותרות ידועה מראש.
כל המשאבים, כל התשומות, כל המסע.
והתפוקות?
וניליות עטופה ברעש לבן. נייר צלופן שמבריק למרחוק אבל מתנה חלולה...
כמו עציץ פלסטיק למשרד, כמו פשטידת פטריות למסיבת כיתה, כמו עץ ריח ברכב הסעות של פועלים.
בזבוז.
אני עדיין פה.