דטרמניזם יחסי

מבט.

עיניים מזוגגות.

בהייה מלאת משמעות דרך אישון עטוף דמעות.

את מרימה את הראש, מביטה בכמיהה.. חצי מתחננת, חצי מתחכמת..

את על הברכיים, צמודה אל הדלת. ידיים מעל הראש, קשורות לידית. אנחנו כבר שעתיים מתגוללים בין טיפות של משקה, עננות של עשן, קירות, רצפות, חדרים. 

יודעת מה עומד לבוא.

יודעת למה את מחכה. 

יודעת למה את כמהה..

והמבט הזה. 

גופך העירום מלא בנוכחותי, 

ברכייך, שדייך, פנייך, כולך מלאה במהותי.

והמבט הזה..

ההשלמה, הקבלה, ההכלה, הכרת התודה, התחינה.

ואת לוחשת בלי מילים. מדברת בלי אוויר. מתקשרת בלי להיות. ואת כולך שם, צועקת.

והמבט. 

החיבוק של ההפנמה, השלווה של הקבלה.

והמבט? אותו מבט.

שלי. 

ואני?

אני עדיין פה.