שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דטרמניזם יחסי

צ'ארטר לגבולות של יקום אוטופי.
החלטה מודעת שמבטאת את הדילמה.
לפני שנתיים. 12 במרץ 2022 בשעה 11:40

אוגר.

צובר. 

זועם.

גבינים קפוצים, מצח חרוש קמטים, שפתיים הדוקות. הראש מורכן קדימה כאילו עומד לתקוף, הכתפיים מתוחות לאחור. הצלעות נמתחות לעטוף את הריאות המתמלאות, כל שרירי הגוף אסופים לכדי פקודה. כמו קפיץ מתוח, כמו גלגל שיניים הממתין לשחרור המצמד.

ואז את. 

אוגר. 

צובר.

זועם.

 

ואני?

אני עדיין פה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י