דטרמניזם יחסי

ימים של תמורות.

מאיגרא רמא לבירה עמיקתא ובחזרה.

שינויים בהרגלי הקיום, קיום בשינוי הרגלים, תרגולות בשינוי קיומי.

הכל הפוך. אחר. שונה. 

שני צדדים של ספקטרום שמתעוותים בצליל חריקה מתכתי שמשאיר טעם חמצמץ ואפוץ על קצה הלשון ..

אבל בפנים, בפינה החשוכה אליה מטאטאים את הכל, המקום אליו האורחים אף פעם לא מגיעים,

שם בפינה, מכונס וקפוץ, מוכן ודרוך, 

המנעד מחכה, ממתין לתורו, לרגע שיוכל לזנק ממקומו, לפרוש את כנפיו ולהשיב את הסדר על כנו.

ואני?

אני עדיין פה.