לפני שנתיים. 1 באפריל 2022 בשעה 0:25
מצד אחד את כל כך רוצה לומר לו ..
היי, תודה.
תודה שהסכמת לראות שיש בי עוד כמה צבעים.
תודה שהאמנת בי, כשאני לא הצלחתי.
אבל אז את דואגת להזכיר לעצמך כמה זה לא אמיתי.
את רק חוויה בדרך, או אולי סיפור שלם?
אז יש כמה מילים כתובות, כאלה שברגע שלא תשימי לב אליהן .. הן יחנקו אותך ולא יתנו לך אויר עד שתחליטי להתמסר..
אשליות אף פעם לא הופכות להיות משהו אמיתי, את זוכרת?
ובדיוק ברגע הזה..
רגע לפני שאת הופכת להיות מה שתמיד רצית,
רגע לפני שהגוף הזה לרגע, והנשמה לנצח ..
זה קורה..
עכשיו..
ואז את פוקחת עיניים.