סופר גירל או סופר נובה ?¿

ערב סדום מהמם

חברות טובות🖤

חיבוקים שחיכיתי להם כל השבוע🖤

מפגשים מפתיעים🖤

אנשים יפים ומעניינים🖤

אקשן אחרי חצות🖤

קצת ערק שעלה לי לראש🖤

מחכה לסדום הבא🖤🖤😈😈

"וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ." (פרק י, פסוק י).

_{ארבעים, הוא המספר הנדרש לתהליך התפתחותי מתמשך, עד המעבר למצב חדש.} 

_{גם התחדשות רוחנית, כלומר, זיכוך הגוף לשם עליית מַדרגה לרמה רוחנית גבוהה, מתפרסת על פני ארבעים יום. ובנוסף, ידוע שסוד הזיכרון תלוי במספר ארבעים, ולפיכך יש לחזור ארבעים פעם על הלימוד, על אותה הפעולה או מנטרה, עד המעבר למצב החדש של זכירה, כחלק מהאדם עצמו וההסתגלות, זכרון עבודה או רגשי.} 

_{ארבעים יום וארבעים לילה, הזמן הנדרש לתהליך התפתחות שכלו ובינתו של האדם בעולם, עד שיבשיל כראוי ויוכל "להבין דבר מתוך דבר, ולהורות כהלכה".}

_{שכן כל תקופה, יום או שנה, עד נקודת הארבעים, מהווה יחידה ומקשה אחת. ואילו נקודת הארבעים היא נקודת הסיום, ושלב המוצא, המעבר, לשלב הבא.(לקוח מאתר "הידברות", תודה לזו ששלחה לי)}

אז חלפו להם 40 יום ולילה, מהרגע שהשתנה לטובה הבית שלי והאוצרות שלי איתי.                                                          40 יום ולילה מאז שאדם שאהבתי נגע בי ובליבי בפעם האחרונה ביננו ואז נגמר.    40 יום ולילה מאז שהכלבה שלי מתה,    40 יום ולילה מאז שהבנתי שאני לא תלויה או תלותית יותר.                                        40 יום ולילה מאז שבחרתי בעצמי          (כן, הכל קרה באותו יום!)

וזה הזמן שנתתי לעצמי, כדי לעבור לשלב הבא, השלב בו אני לא תלותית או תלויה (אלא אם בחרתי בזה תוך כדי שמוצלפת בהנאה), השלב בו אני האחראית הבלעדית על הדברים הקטנים שגורמים לי אושר. 

המנטרה בארבעים יום האחרונים היתה: "את הדברים הגדולים ניצחת ומנצחת בגדול, הקטנים קטנים עליך", לא זקוקה יותר להבטחות וציפיות שאולי הרגעים הקטנים האלה יקרו, אלא מממשת אותם לעצמי. וכן, אפשר להחליט לבד, לבחור לבד וגם ללכת לסרט/נופש/איקאה/בר ומועדון גם לבד אם זה מה שגורם לי אושר.. אין צורך לחכות, אין צורך לחיות באי וודאות. 40 יום ולילה בהם למדתי את עצמי מחדש. 

אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה

אבל מי סופר....

3.10.23 Betty❣️

_{לבד במדבר}

_{ביחד איתך}

_{עלינו להר}

_{וזה לא מוזר לך}

_{הפחד נגמר}

_{לבד בלב ים}

_{אבל את איתי גם}

_{אם הזרם מוגזם}

_{עוד נמצא את}

_{הדרך לצוף}

_באתי

_{כל הדרך עד שנשברתי}

_{קחי אותי אלייך}

_באתי

_{כל הדרך עד שנשברתי}

_{קחי אותי אלייך}

_{משוטטת בלילות}

_{לבד עם אלף שאלות}

_{כמו אולי זה טיפה יותר מדי}

_{ואיפה הלב שלי איי}

_{מדליקה את הנרות}

_{אבל אנלא רואה אורות}

_{להפסיק לפחד מזה הלוואי}

_{שתשמרי עליי אני אשמור עלייך גם}

_{לבד מול כולם}

_{הם אומרים לי חכי}

_{כי הדרך איטית}

_{וזה לא הזמן שלך}

_{אבל איך הם יודעים אבל איך הם יודעים}

_{לבד על במה}

_{אבל את מקשיבה}

_{ואז כל הקהל נעלם כמו ציור על החול}

_{הנה בא גדול}

_באתי

_{כל הדרך עד שנשברתי}

_{קחי אותי אלייך}

_{משוטטת בלילות}

_{לבד עם אלף שאלות}

_{כמו אולי זה טיפה יותר מדי}

_{ואיפה הלב שלי איי}

_{מדליקה את הנרות}

_{אבל אנלא רואה אורות}

_{להפסיק לפחד מזה הלוואי}

_{שתשמרי עליי אני אשמור עלייך גם}

מהמקום הכי נמוך, אפשר רק לעלות.

2 דקות על פטריית מלח, יותר טוב מכל סשן הצלפות שבעולם.. אל תשאלו איך אני יודעת.

Betty❣️

סמוקה וביישנית
אתה תקרא את מילותי
תזדקר מכל אות שקופצת מול עינייך.
לא תראה את חיוכי.
הוא יסתתר בינות המילים
במקום בטוח בו לא תוכל לכבוש את ערוותי.
עד שיתפרץ ותרגיש את הלמות ליבי, את הדופק הנסער בין רגליי
וכשם שמילותיי יזקירו, כך מגע ידייך יעצים, יכאיב, ירומם, יפגע ויענג בו זמנית.
שילוב כוחות בהרמוניה עילאית.
מילותיי יובילו אל ידייך
ידייך יפרו את מילותיי.

Betty❣️

יוצאות לחגוג יומולדת לחברה

ניפגש שם 😈

כן, זאת סאביצ המלכה איתי 💚

ארדם עטופה בין זרועותיך.
מכורבלת.  מעורסלת כמו ילדה קטנה.
לא בלעדי המגע שלך, לא בלי הנוכחות שלך.
אני הכפית הקטנה.
אתה המזלג. חודר אל כל חושיי, מנקב את גופי.
תאצור בתוכך את נשיותי המתעגלת, המתפתלת איתנה בין גופך לנשימתך.
גופך כמגן, רגליך יאזקו את רגליי ואיברך יהיה לי כעמוד שדרה תומך.

Betty❣️

להתקלף בפניך מתוך שליטה

עד שמאבדת אותה

ואז

אתה זה שמוריד ממני שכבה אחר שכבה

חושף את העור ומה שמתחתיו עד לעצם השבירה ושומר שתישאר שלמה, חשופה אך חזקה מאין כמותה.

Betty❣️

סמטת הרחוב 

ילדה מתהלכת 

עקביי הנוקשים נשמעים לבדם

זמן עלטה.

אתה קרוב,

אני יודעת

מריחה את שובל הבושם שלך סביבי

את הבל נשימותך הולם בעורפי

לעצור או לחכות שתמצא אותי?

ידך האחת לופתת את ידי,

התיק נשמט

רגליי כושלות

לא מעזה להסתובב

יודעת שזה אתה.

מרגישה את גופך נצמד אליי

בטוחה

מוגנת.

השמלה מופשלת

שדיי נמחצים לקיר וידיי מורמות. 

איברך המזדקר חודר לגופי

מזכיר לי שאין מקום, סמטה או בית

בו אני אני חופשיה ממך.

אתה פורש ידי לצדדים כזוג כנפיים עצומות

מרגישה איך גופי נוסק באויר בעודך בתוכי. מרחפת מנותקת מהקרקע, מחוברת לגופך, מחוברת לחלום.

אתה מציף אותי בחום שנוטף על ירכיי

רגליי נסגרות ולוחצות, מסרבות לשחרר.

אני עדיין מרחפת אבל גופי כבר על הקרקע

שמוטה לרגלייך

ידך מונפת

סוטר ללחיי

לופת את תלתליי ומושך את פני אליך.

שפתותיך קרובות למגע

ממלמלות אך איני שומעת את קולן,

יודעת שכל מה שיוצא מהן עכשיו הוא הצהרה, אתה מבהיר, אני שלך.

מתרוממת, מסדרת את השמלה, אתה מגיש לעברי את התיק ושואל, רעבה? נאכל משהו בדרך הביתה?

_{לא הצטלמנו בסמטה.} 

Betty❣️

פוסט שכתבה ופרסמה פינק פרינסס חברתי אהובתי המהממת. כל כך מדויק. כל כך נוגע בי עכשיו. הייתי חייבת לשתף : 

"שולט…

מילה כל כך גדולה לכל כך הרבה אנשים שלא יודעים את המשמעות…

טוב, לכל אחד יש משמעות שונה ודרכים מגוונות לקבל את המשמעויות.

אבל מתחת להכל מסתתר לו בסיס שאמור להיות מוצק וברור.

שולט, הוא זה שיכול להפיל אותך ברגע -

אבל הוא יהיה זה שישמור עלייך איתנה מול כולם,

הוא יתפוס כל כך חזק שלפעמים זה גם יכאב.

הדבר הכי חשוב ששולט יכול לעשות בתמורה לזה שנתת לו את כולך… שסמכת עליו… שאת שלו ובשבילו, זה להיות בשבילך.

וכן, גם אחרי שזה נגמר.

כי הכל הופך לכל כך שברירי, שהמעט שהוא יכול לעשות זה להיות לצידך ללא שום פשרות, ללא שום אינטרס.

כי כשהאינטרסים נגמרים, מתחיל המבחן האמיתי.

ולא אכפת לי איזה שולט אתה, מנטאלי, סאדיסט, קושר או וואטאבר -

אחרי שמישהי נתנה לך את כולה,

המינימום שאתה פאקינג יכול לעשות זה להיות שם כשהיא שבורה אחריך.

ואם אתה לא עושה את זה, לא רק שאתה לא שולט, אתה גם לא גבר.

ולא היית ראוי לכל פיסה קטנה ממה שנתנה לך ממנה.

נכתב בלשון זכר/נקבה מתוך נוחות בלבד.

רלוונטי לכל המינים."

ואני מוסיפה, צום קל ומועיל. חתימה טובה, לכל "שולט" באשר הוא.

Betty❣️