ואני מה לעשות, אני כל החבילה. שליטה אהבה חברות אינטימיות זוגיות סקס בית חום נתינה קבלה.
אני ולא שום דבר נוסף או בנוסף. לא שום דבר אחר.
ImBetty❣️
נ.ב בהמשך לשיחתנו, מסר אישי - ילדות צעירות לא נשארות לנצח, נשואות הן אף פעם לא שלך. חשוב לזכור תמיד מי חבר/ה אמיתי/ת ומי רוצה בטובתך.
עכשיו הכל בסדר, שינוי ניכר באוויר הכל נראה אחרת ואין סודות להסתיר רצית אותי לדעת, רציתי בך לגעת, מזמן אבל, אתה נבהל עכשיו הכל בסדר, שינוי ניכר באוויר דיברנו ודיברנו, היה קשה להסביר מתחת לפני השטח, עוד יש מבוכה ומתח לאט, לאט נמצא מקלט טוב שהקרח נשבר, טוב שהכל נאמר אם אין אהבה בוערת, אז אין אהבה אחרת לאט, לאט נמצא מקלט אוו הכל בסדר אל תדאג אין מקום לחשש אוו הכל בסדר יש מקום לסיפור חדש עכשיו הכל בסדר, כהה הופך לבהיר דיברנו כל הלילה, בחוץ הבוקר מאיר מתחת לפני השטח עוד יש מבוכה ומתח לאט, לאט נמצא מקלט אוו הכל בסדר אל תדאג אין מקום לחשש אוו הכל בסדר יש מקום לסיפור חדש הכל נראה אחרת ואין סודות להסתיר אם אין אהבה בוערת, אז אין אהבה אחרת לאט, לאט נמצא מקלט אוו הכל בסדר אל תדאג אין מקום לחשש אוו הכל בסדר יש מקום לסיפור חדש אוו הכל בסדר אל תדאג אין מקום לחשש אוו הכל בסדר יש מקום לסיפור חדש
אתמול היא גילתה לי בכאב שהיא מתגעגעת. שאלתי אותה לָמָּה לְמָה לְמִי ? הרי עברו 3 חודשים מאז שהוא חיבק אותה פיזית בין ידיו. מאז ששאלה אותו 'ילדה של מי אני' והוא ענה תמיד שלי ובלבל אותה. מאז שהיא ביקשה ממנו, תדאג שבאמת זה יהיה כך ותהיה גם אתה שלי בבקשה. אבל זה לא קרה. והחיבוק המנטלי שלו עדיין היה הדוק סביבה, עד שהרפה ממנה לחלוטין ונעלם מעולמה. והיא יודעת שהוא לא היה ראוי לחבק אותה אז איך זה שהיא עדיין מתגעגעת ? ולמה כשהוא קופץ לה כאן בצד (כי 'נמחקה' לו ההתכתבות ההיא, הכאובה) היא עדיין מחסירה פעימה ?? היא לא מצליחה להבין, לָמָּה לְמָה לְמִי היא מתגעגעת ?? לזה שרצה אבל לא רצה מספיק ? הרי היא לא תשכח את המשפט הזה עד יום מותה. למה היא מתגעגעת ? לזה שאמר לה 'כמה עוד אסע' כי היה מותש ממרדף אחרי אחרת ולא התכוון אליה ? לזה שראה בה 'אופרציה' בכל פעם שרצתה להיות קרובה ? למה היא מתגעגעת, לדאגה שאפפה אותה כשהיה חולה אך כשהיא עברה ניתוח זה ברח מראשו ? לזה שתמיד פינקה והעניקה לו מליבה ובמחשבה רבה, אך הוא בחר לתת לה את הדבר היחיד שהיא אלרגית אליו ולהסיר מידו את הסימן שלה. למה היא מתגעגעת, לזה שכל כך רצתה לשמח ביומו אך חירב את שלה ? למה היא מתגעגעת, למבט המתעלם שלו במבוך בזמן שהוא עם אחרת והיא חולפת מולו צופה כואבת ? למה היא מתגעגעת ? לזה ששיחק ולא רצה את אהבתה, את המסירות שלה ? למה היא מתגעגעת, לזה שאמר שהוא חבר אבל לא נמצא כאן בשבילה אך עדיין מבקש שתשמור על עצמה ? נזפתי בה אתמול. הראתי לה שלמרות כל הקושי שהיא חווה, היא צריכה למצוא את המשענת בתוכה. להסתכל על כל הטוב שיש לה ויצרה לעצמה מאז, על החוויות שהיא צוברת, החלומות הקטנים שגם אם חלמה שתתנסה בהם איתו, עדיין הם שלה והיא מגשימה. היתה לנו שיחה קשה אתמול. לי ולה. שיחה על געגוע. שיחה על כמיהה. שיחה על הבנה שהיא רק צריכה חיבוק נכון וחיבור מהלב שישכיח כל געגוע שמטלטל את עולמה.
כמעט צהרים, שאריות סופה בחוץ ואין חשמל. עוד לא הגיעה השעה לצאת הביתה ואני מתלבטת, מה לעשות עם עצמי עכשיו. מקבלת הודעה : "בואי למשרד הראשי, כל החבורה של בטי פה, רוצות לדבר איתך". וזה מריח לי... אוףףף אבל הולכת. הן יושבות שם במין מעגל, 5 חברות שאיתי כבר תקופה. עברנו הרבה ביחד, כל אחת והחבילה שלה. מה קרה אני שואלת, מנסה להבין אם הן כועסות או מוטרדות מהפרזנטציה שהפלתי עליהן להכין למחר או מכמות העבודה. מנסה להסיט ממני את נושא השיחה. "שבי" הן פוקדות עלי, כל אחת בתורה. "תראי בטי, אנחנו מודאגות. כבר תקופה ש'את לא'. והגיע הזמן לשנות את המצב". לא הבנתי, אתן עושות לי 'התערבות' עכשיו ? "לא", הן צוחקות. "זה התפקיד שלך בחבורה. את זו שתמיד דואגת לנו, הגיע הזמן להעיר אותך בחזרה" "עבר מספיק זמן מאז שאתם לא יחד" אומרת לי ג'. "הוא חי את החיים מהיום שעזבת את הבית, את יודעת" "יוצא, מבלה, נהנה, הוא לא לבד". "הגיע הזמן שגם את תתקדמי". "מגיע לך מישהו שיחבק אותך" "את חייבת להשתחרר" "את לא יכולה להמשיך עם הלבד" היא מצחיקה אותי, אם רק היתה יודעת שהתקדמתי תוך כדי, כבר ממזמן, אם רק היתה יודעת מה עברתי מאז, אם היתה יודעת שהדמעות שהיו בכלל לא היו קשורות אליו. "תראי, אנחנו לא מתכוונות לעוף עליך עכשיו, את יודעת לבד כמה את עצמאית, יפה, חכמה, מלאת חיים. הגיע הזמן שתראי את זה שוב לעולם" הוסיפה ד' ואמרה "יש בך כל כך הרבה לתת ומגיע לך לקבל בחזרה". ול' המשיכה "באמת בטי, זה הזמן שלך לעוף עכשיו, לצאת לבלות, להתנסות, לצבור חוויות" (נו, היא גרושה כבר שנתיים, הפכה למומחית גדולה). "בואי איתנו הסופ"ש, יש מסיבה, תכירי, תזרמי. מה יכול להיות רע ?" ואני, מתחמקת בתירוצים מפה ועד הודעה חדשה, כי איך אני אסביר לה שלא מרגישה בנוח בתוך כל הוניל המלוקק, שהצורך שלי הוא אחר וכל כך חזק ?¿ שואלת אותן אם אין להן משהו אחר להתעסק בו, חוץ מ'חיי האהבה' שלי, אם שכחו מה חשוב להתמקד בו. מנסה להסב את תשומת ליבן לדברים האמיתיים שמטרידים אותי. והן, כאילו במקהלה מסבירות כל אחת במילים שלה, "בטי, הכל קשור, הכל משפיע, האושר שלך לא תלוי בזה או אחר, אבל זה חלק מהדרך אליו ובטח יהפוך את הדרך למעניינת יותר" ומ', באסרטיביות האופיינית לה, לא מוותרת ואומרת, "תבחרי תמונה, ויאללה בואי נחליט מה לכתוב שאת רוצה". היא פותחת את האפליקציה הראשונה ומתחילה.. בטי, 46, גרושה, גרה ב *** בגרוש ואבא בעצמו, משכיל, נאה, איכותי, גבוה, בלה בלה בלה בלה "נו בטי, תחליטי כבר מה את מזמנת, מה את רוצה !". ורק ח' יושבת לה בצד, לא משתפת איתן פעולה. מסתכלת בי במבט חצי זחוח, חצי מבין, כאילו גילתה את הסוד שלי מזמן (בכל זאת התעלמנו פעם אחת מהשניה בכניסה למועדון ברחוב הארבעה.. אז אולי הסוד שלי שמור אצלה ?) כאילו היא מבינה ובא לה לצעוק להן "תניחו לה" . "בטי היא ילדה קטנה שרק רוצה דאדי משלה".
ואז מישהו נזכר להרים את השאלטר. תודה לחברת החשמל. ברחתי.
לא זוכרת שאי פעם נבהלתי או פחדתי ככה מתוך שינה. להתעורר בתחושה שכל העולם מטלטל סביבי ונרעד והדאגה המטורפת לאהובים שלי שלא איתי ואיך הם חוו או מה הרגישו. רוצה לתת להם חיבוק עכשיו. צריכה חיבוק עכשיו.
