סופר גירל או סופר נובה ?¿

תודה על חמישי שלי. תמיד מגיע בזמן

Betty❣️

כמו ציפור נולדה לחופש
אפרוש כנפיי לי אל הנופש
כי תקוותיי בי שבו לקנן
אשכח ימים ללא מרגוע
אמצא מנוחה שלוות אלוה
וגם שירי חזרו להתנגן
כמו ציפור נולדה לחופש
אפרוש כנפיי לי אל הנופש
כי תקוותיי בי שבו לקנן
אשכח ימים ללא מרגוע
אמצא מנוחה שלוות אלוה
וגם שירי חזרו להתנגן
בין ידידיי על המרפסת
אני ממש ממש נרגשת
גם בליבי ארגיש את השינוי
אתמול הייתי כעיוורת
כה בודדה כל כך אחרת
ופתע כמו חלום בלתי צפוי
כמו ציפור נולדה לחופש
אפרוש כנפיי לי אל הנופש
כי תקוותיי בי שבו לקנן
אשכח ימים ללא מרגוע
אמצא מנוחה שלוות אלוה
וגם שירי חזרו להתנגן
אמשיך לשיר שירי אוהבת
אחרוז מילים פניני מחשבת
ארגיש סוף סוף, הו, מה זה לחיות
ימים נלחמתי לא ויתרתי
על יאושי סוף סוף גברתי
על כן אני בין המאושרות
כמו ציפור נולדה לחופש
אפרוש כנפיי לי אל הנופש
כי תקוותיי בי שבו לקנן
אשכח ימים ללא מרגוע
אמצא מנוחה שלוות אלוה
וגם שירי חזרו להתנגן
כמו ציפור נולדה לחופש
אפרוש כנפיי לי אל הנופש
כי תקוותיי בי שבו לקנן
אשכח ימים ללא מרגוע
אמצא מנוחה שלוות אלוה
וגם שירי חזרו להתנגן

את הבית הראשון איבדתי כשהוא אבד מחיי . ונשארתי שם, באותו הבית, עד שהגיעה זכותי החוקית לקום וללכת. חיפשתי פה ושם, ניסיתי , התנסתי, רציתי להיות שייכת. עד שלבסוף חייתי לא חייתי תקופת חיים, בין קירות שבחרתי שיהיו הבית שלי. וכשהם חנקו עליי, חיפשתי שוב לברוח. ניסיתי לשנות אותם, לצבוע, לקשט, לארח.. העיקר להיאחז. ובין אותם קירות שבחרתי לשלי, לשלנו, בניתי בית לאחרים, הענקתי בו חיים ובית חם מכיל ואוהב עבורם.. אך לא בשבילי. 

ונחנקתי. מתתי . ושוב נאלצתי לברוח. להציל את עצמי ולחפש את הבית שלי. אז התחלתי את השנה במתנה הראשונה לעצמי וויתרתי מתוך בחירה על הבית שלי. וחזרתי.. אל הבית הראשון, בתקוה שיהיה לי עוגן, חם ומכיל. וחיה בו כזרה, מחפשת מפלט ולאן להיות שייכת, רק שהפעם אין לי לאן לברוח והבית שוב היום נשמט. 

אז בשנת המתנות שלי, מבקשת לעצמי, שהשנה אבנה את הבית שלי. לעצמי. עבורי ועבור ילדיי, לתמיד.

שנת המתנות של Betty❣️

2022 יקרה,

השנה עמדתי במבחנים רבים מתמיד,

הפסדתי המון, ויתרתי על המון, יצאתי מאזור הנוחות שלי, השארתי כל כך הרבה מאחורי.

ניצחתי, קיבלתי, התקדמתי,

נכשלתי, בכיתי, צחקתי,

צעקתי ולחשתי.

התרגשתי, חוויתי, אהבתי, התאהבתי.

התמלאתי בשמחה, רגש וכאב שלא הכרתי מעולם.

התאכזבתי, התגברתי, התבגרתי.

אנשים נכנסו ויצאו מחיי, תחושת האובדן קשה

איבדתי חברים שעבורי היו עולם ומלואו 

אך החשוב ביותר, לא נשברתי. לא נשברת.

אני עדיין כל כולי כאן.

מקבלת את כל מה שהיה בהשלמה, לומדת להעריך את הטוב ואת הרע.

בשנה הזו קיוויתי רק להיות נאהבת ועטופה, מוגנת מקשיים ולעולם לא דחויה, קיוויתי לתת את כל כולי בנתינה מלאה וטוטאלית ממקום של אהבה.

2023 יקרה,

את מגיעה בזמן לשינוי, להתחדשות,להכלה עצמית.

לידיעה שלאהוב את עצמי זה מספיק בראש ובראשונה

ולאהוב אותי, יספיק למי שירצה להישאר.

את מגיעה בזמן לנצחונות, להתקדמות, 

בזמן למיקוד במטרה.

למצוא את שלי ושעושה לי טוב בכל תחום בחיי.

להיות שנה מלאה באהבה ולא בכאב רע.

שנה בה אגיע לבית שלי, במובן הפיזי והרגשי.

שנה שבה אהיה בהשלמה.

Betty❣️

את יכולה להיות הבחורה הכי חכמה בעולם. 

הכי עצמאית

הכי בטוחה בעצמך,

הכי מנהלת של כולם.

אבל לק, פאקינג לק, לא מסוגלת לבחור לבד ????

Betty❣️ בוחרת....

בא לי לחזור להודעה הראשונה.
בא לי לחזור לשיחה הראשונה.
בא לי לחזור לפגישה הראשונה.
בא לי לחזור למבט הראשון.
בא לי לחזור לחיבוק הראשון.
בא לי לחזור עד לשם בחזרה כדי למחוק מהקיום את כל מה שהיה.
אבל האמת היא שהכי בא לי, זה לחזור ולהתחיל איתך את הכל מההתחלה.

Betty❣️

שתי חבטות.
מפושקת.
על הבטן.
קשורה.
מרותקת.
מתחילים.
הוא סופר.
מתכווצת.
מתמתחת.
נעלמת.
נאלמת.
בגבהים.
וכואב לי.
כואב.
כואב.
משחרר.
תודה.

שונאת לחלום .

סופרגירל תמיד תהיה בתוכי. היום הגיע הזמן להתפתחות מחדש, להכרה שסופרגירל יכולה להיות גם וונדרוומן, שיש לי "כוחות על" נוספים ואנרגיה מתחדשת.
כש  L שאל ואני עניתי, הכל התיישב במקומו : 

L : למה בעצם ?
B :
כמה ולמה זה כואב לי להתגעגע למשהו שאולי לא באמת היה קיים. או לפחות התקיים בעיקר בראש שלי ובלב שלי ואף פעם לא ידעתי ולא אדע אם מעבר לחיבור נחמד, הרגש הזה היה הדדי. ולמה קשה לי כל כך להתנתק מהרגש הזה, למרות הזמן הקצר של החוויה? למרות שתמיד הייתי בחוסר ודאות עם עצמי ותהיתי מה אני עבורו ובאיזו עוצמה.
ואם הקיום של זה רק אצלי, מה בעצם הבעיה להתנתק מ x ולעבור ל y ? לתת למישהו אחר שרוצה להיות הדאדי שלי למלא את החסר ? לפתח מחשבות ורגשות כלפי מישהו אחר ולבנות בראש שלי עולם שלם, הצגה שלמה, רק עם שחקן ראשי אחר ?
למה זה כל כך קשה ? הרי אני כל כך רוצה, כל כך זקוקה. והרי הוא כבר ממזמן שחרר, ויתר עלי, המשיך הלאה, מחפש, מצא או פשוט קשור ממזמן כבר לאחרת.
ואני.. בהחלט מנסה, אני מתחברת, אני נהנית, אני אפילו מנסה להתמסר ולהיות מסומנת. אז מה לעזאזל כל כך חסר לי ? למה אני לא מסוגלת להתגבר על געגוע למשהו שאולי לא באמת קיים. למה אני מייסרת את עצמי ? או שאולי זו רק התהייה אם בכלל גם הוא מתייסר ? אם אהב? אם מתגעגע ? אם מרגיש בחסרוני ? אם בכלל הייתי משמעותית עבורו ובחייו ?
ואולי בכלל הגעגוע הוא רק לתפאורה ולא לשחקן ? אולי הגעגוע הוא לסוג הקשר, למה שזה נתן לי ומילא ? לתחושה שאני שייכת, שיש לי דאדי אמיתי ואני הילדה הקטנה ? לתחושה שאני עטופה, לתחושה שמישהו כאן לא רק כי בא לו לזיין או להכאיב לי, אלא כי אני באמת יקרה וחשובה לו ? מישהו שפשוט יהיה הדאדי הבא שלי ?
L :
יקירתי, את כולך רגש ומתוך המקום הזה הנתינה שלך נובעת.
תפאורה זו הצגה ואת לא הצגה, את זקוקה למהות.
נתעלם רגע מהמי. נתייחס אלייך. כשאת נותנת את עצמך זה אבסולוטי.
את כנראה תהיי מוכנה לספוג הכל וגם את הכאב בלב, אבל דבר אחד הוא מהותי
והוא גם כנראה מה שהיה חסר בבסיס... שהאדם שאתך מחוייב ובא מאותו מקום.
לדעת שלא משנה מה יקרה, הוא ידע גם לשים את עצמו בצד לרגע ולהיות בשבילך.
זאת רשת בטחון וקשר אמיתי.
חברות ללא תנאים.
את כזו.
אם אני כל ההגיון כעת, אני אזכיר לך זאת שוב ושוב וכמה שרק צריך.
לעולם אל תנסי להיות מי שאת לא
B:
אוףף כמה שאתה מדויק
L :
ואת הכאב שלך ניתן היה להרגיש בכל מילה. אז הכי חיבוק שיש.
לנשום. לזכור שלפעמים סוף הוא רק התחלה.
B:
אני בהחלט בהתחלה. חוזרת אל נקודת המוצא, אל עצמי.
משאירה את סופרגירל כאן איתי ומעצימה את וונדרוומן שבתוכי, לפרוץ את הדרך החדשה. נועזת ומעזה יותר מסופרגירל, עם או בלי דאדי לצידה.

Betty❣️

"את יודעת לפעמים היופי בשריטות
וכל היופי זה לתת לזה פשוט להיות
יותר מדי שנים למדנו להסתיר דמעות
אבל עכשיו הכול שקוף
את יכולה לראות
לא צריך שמלה וכתר כדי להיות מלכה
והחיים קצרים מדי למי את מחכה
יש לך הכול
ממה את דואגת מה את דואגת
הכול כתוב לך בספרים
בואי כמו פעם
ככה פשוטים
בלי פילטרים
בלי פילטרים
הפסקתי לחפש בחוץ
עכשיו זה מבפנים
אני לא מושלמת אבל קצת יותר שלמה
עם הסדקים
לא צריך שמלה וכתר כדי להיות מלכה
והחיים קצרים מדי למי את מחכה
יש לך הכול
ממה את דואגת מה את דואגת
הכול כתוב לך בספרים
בואי כמו פעם
ככה פשוטים
בלי פילטרים
בלי פילטרים
את לא צריכה שמלה וכתר כדי להיות מלכה
והחיים קצרים מדי למי את מחכה
יש לך הכול
ממה את דואגת מה את דואגת
הכול כתוב לך בספרים
בואי כמו פעם
ככה פשוטים
בלי פילטרים" 

(נרקיס)