לפני 4 שנים. 22 באפריל 2020 בשעה 8:04
שעד שאני לא מבהירה לצד השני שאני מתחילה איתו או שואלת אותו אם אנחנו באמת מפלרטטים.
שנינו לא בדיוק בטוחים מה פה קורה פה....
מצחיק אז צוחקים, לפעמים גם כשלא מצחיק.
לפני 4 שנים. 21 באפריל 2020 בשעה 10:24
אז הצלחתי לבשל כמעת כל מה שהיה בתוכנית....
ונכנס גם קינוח לתפריט המקורי...
קציצות הקרישה אסיים היום.
כל השאר הוכן אתמול ולהלן התוצאות:
כבד קצוץ
שניצלים
תפוח אדמה קרנצי מעוך בתנור
מאפי בצק עלים, ממולא במילוי פרג (שכיכב בפוסט קודם) ובשוקולד
לפני 4 שנים. 20 באפריל 2020 בשעה 14:38
המטבח בבלגן אטמוספרי
כל הכלים בחוץ
וכולה בתפריט
כבד קצוץ
קציצות קרישה
שניצלים וחרמזלח
ותפוחי אדמה בתנור
לפני 4 שנים. 20 באפריל 2020 בשעה 10:55
למה לשתות בנוח אם אפשר לשתות הכי עקום בעולם!
לפני 4 שנים. 18 באפריל 2020 בשעה 10:12
אז אני ממחזרת כל החודש.......
ואני בשלב המעצבן הזה של המחזור החודשי שלי שבו אני מקננת עד נפילה מהרגליים.
מה שאומר שאני מנקה ומסדרת, מבשלת ומארגנת.
בינתיים המטבח מתארגן לו.
יש ערמות של שקי אשפה בכל מקום כי אסור לי לצאת לזרוק.... וערמות של שקי ניר למחזור, וערמות של בקבוקים למחזור.
ועלו לי מחשבות זימה על עבד או שיפחת אשפה.
הם יגיעו במיגון מלא כמובן, כדי לא לסכן אותי, לדלתי, וימסרו להם שקי האשפה.
והם ירדו ויעלו, שוב ושוב (להזכירכן אני גרה בקומה רביעית ללא מעלית!) יאספו שקי אשפה ומיחזור מלו הידיים ויקחו אותם למקום היעודי ברחבה ליד הבית שלי.
לפח הטמון, למחזור הנייר, למחזור בקבוקי הפלסטיק. ולסיום להשפלה הסופית יזכו לכמה שקלים כשכר בכך שיקחו בקבוקים למחזור בתשלום כאחרוני הקבצנים!!
מי אמר שדיגי לא מנטאלית משפילה קשה!
המיונים מתחילים!
לא! לא באמת.....
וכהוכחה
תמונות של ערמות זבל ומחזור:
עכשיו כמובן שעשיתי גם דברים מהנים.
כמו כמות מסחרית של מוג'דיי.
שזה מעין ממרח/שימור שום, נפלא רומני.
שעשוי כמובן מהמון שום טרי, שמן נטרלי בטעמו, אני משתמשת בקנולה. קצת חומץ, ומלח. הכל לבלנדר, לטחון עד שחלק, חלק חלק!
כן יש פה קצת יותר מקילו שום....
זה יחזיק אותי לשלושה שבועות חודש....
מעבר לזה הכנתי מילית פרג נפלאה שאת המתכון המקורי קיבלתי מaum מאסטר הבישול, אפיה והמטבח עבורי!
כמובן שאת המתכון שלו השחטתי לחלוטין ועשיתי שלי. ועכשיו aum לא יתן לי יותר מתכונים כי אני רוצחת אותם.....
200 גרם פרג שלם
100 גרם שקדים מולבנים
100 גרם חמאה
1 שמנת מתוקה
200 מל חלב=כוס
1 כף תמצית וניל
1 כוס סוכר
והכי נוראי, אני לא שמה את כפית גרידת הלימון.... כי בעלי ואני ניסינו ולא טעים לנו.
את הפרג לנינג'ה לטחינה טריה!
אחריו טוחנת בנינג'ה את השקדים.
ועכשיו הכל לסיר ולבשל עד שסמיך......
השינויים שעשיתי:
הכפלתי את השקדים,
עיגלתי למלה את הפרג מ160 ל200 כי כך קונים בחנות......
הכפלתי את החמאה......
והכי נוראי הכפלתי את כמות הנוזלים כי הוספתי שמנת מתוקה.......
בכנות.....
בעלי מעדיף לאכול את זה כך.... עם כפית.
לי זה יותר טעים עטוף בקצת בצק עלים פשוט קנוי כזה.
מעבר לכל אלו......
סוף סוף עשיתי מקלחת יסודית שכללה גילוח יסודי של הרגליים.....
תספורת של תלתלי הכוס
חפיפה ומסכה לשיער
ואפילו שמתי חומרים בשיער וסידרתי אותו לפני השינה.
ואני מתחילה להרגיש קצת חזרה כמו בת אדם.
ועכשיו אני מתלבטת אם לשוב לישון.... כי ישן עלי חתול במיטה....
או להתגנב החוצה ולפנק את בעלולי ואותי ולחגוג את קבלת תבנית הביצים הראשונה שלנו מזה חודש וחצי ולהכין וופל בלגי!
כרגע השינה יותר קורצת.
או לפחות הרעיון של להישאר מחובקת על ידי בעלי במיטה עם החתולים סביבי ועלי
נ.ב.
כן כן, הפרטי שלי הולך להתפוצץ בהצעות לבוא להוריד לי את הזבל אני יודעת.......
לפני 4 שנים. 13 באפריל 2020 בשעה 13:12
אני משתעשעת לפעמים ברעיון שאם היתי כותבת לעצמי זכרונות
על ה15 עד 20 אולי אפילו 30 נהיה לארג'ית 35 השנים האחרונות.
מתחילת התיכון ועד היום.
זה היה יכול להיות חתיכת סידרת פורנו קשה רך רומן רומנטי מלא באהבות נכזבות.
רובן האמת לא שלי.
אני מודה את הרוב הגדול של האקסים והאקסיות שלי לא אהבתי.
ואפילו בעוד פחות מהם התאהבתי.
הלב שלי ישב מאחורי חומת רבות וצריכים אין ספור ובודדים אלו שהצליחו לסדוק סדקים.
וכן גם כשאהבתי התאוששתי מהר מאוד מהאבל על האהבה הנכזבת.
כי כך זה כשכל החיים בן כו אומרים לכם שאת לא זכאית או שווה לאהבה, אבל זה לא הנושא.
החלק העצוב מתוק ומצחיק בכל הסיפור הזה.
שכמו בכל סיפור הולוודי נדוש.
התברגנתי בסופו של יום.
טוב לפחות סוג של.
מהבחורה המטורפת שהתחננה בפני החבר שלה שיציר עליה ציורים באלכוהול 96% וידליק אותם. וחלמה על מחטים נעוצות בפיטמות שלה.
פתאום הבורגנות נושבת בעורפי
התמקמתי לי בפרבר נחמד של המרכז עם 4 חתולים ובעל "ונילי"
כן, ממש ונילי מצידו לשחק לי בכוס עם אגרוף, לצלם את זה ותוך כדי להקליט אותי ואחר כך לצלם תמונות ערגעה כשאני טורפת לו את הזין
אבל הכי ונילי שאני יכולה להגיע אליו אני מניחה.
אבל כן, הוא לא שואף לשלוט בי או שאשלוט בו. הוא רק שואף שכשאנחנו מתענגים מינית נעשה את זה בצורה הכי חופשית מחוקים ומוסכמות ונעשה מה שעושה לכל אחת ואחד מאיתנו הכי נעים ומגרה....
הוא לימד אותי באמת מה זה לעשות אהבה.
מה זה להסתכל עמוק בעיניים ברגע השיא, לא כי דורשים את זה ממני.
אלה כי אני באמת ובתמים רוצה לראות את שיא העונג על הפנים שלו ולחרוט את זה בזיכרון שלי.
לימד אותי איך לקבל כל מילמטר בגוף שלי,
ולהתענג עליו
איך לא לשים קצוץ על כל שיערה שצומחת.
ולהבין שאני סקסית בעיניו גם כשאני שעירה כמו אשת זאב בתחילת הצמיחה.
וממש לא אכפת לו אם יש או אין לי שיער על ברגליים או הציצי.
ושדווקא הוא מת על זה שהכוס שלי בר ליטוף.
אז כן, למרות שחייתי עד כה חיי מין שיכלו לספק מספיק תוכן לסדרה עם 30 עונות לפחות.
ושזה ניראה מהצד כאילו התברגנתי.
עדין כל פעם שאנחנו מזדינים, גם אם זה לרגע ניראה כמו רוטינה עייפה מהצד.
יש בזה שש שנים של ללמוד את הגוף אחד של השנייה, שש שנים של לדעת בדיוק על איזה כפתור ללחוץ ואיך בדיוק למצוץ כדי שתוך 30 שניות שנינו נטפטף כמו גשם באמצע שערה.
ואיך ב20 דקות לעשות קוויקי עם 6 אורגזמות.
שניראה לעין הלא מיומנת כאילו אפילו לא באמת.היה בו פור פלאי
אבל היה בו סקס מלא חום אהבה אינטימיות
ועונג. הרים על הרים של עונג.
כאלו שגם בזיונים עם פרטנרים של שנים של שעות לא חוויתי.
אז כן.
חיי המין שלי עדין מדהימים!
ואני לא סתם מרשה לעצמי להיות סופר דופר טריפל בררנית בפרטנריות שאני מחפשת לעצמי הלאה.
יש לי בית ובסיס חזק וטוב.
עם אהבה מטורפת שעדין רק הולכת וגדלה ומתחזקת. שותף לחיים שהוא עמוד המשען שלי והעוגן שלי.
הסקס הכי טוב שהיה לי אי פעם.
והאהבה הכי גדולה שחוויתי אי פעם.
וכשיש כל כך הרבה טוב בבית.
אז קל לי לחפש רק מי שתעשיר את החיים שלי.
אני באה כמו שכל החיים שלי באתי לדברים.
מטוב לטוב.
אני מחפשת עוד טוב לחיים שלי.
לפני 4 שנים. 13 באפריל 2020 בשעה 4:42
חלק מהחיים שלי הם כאבים פיזיים חסרי שליטה
כאלו ששום דבר לא מפיג.
לא התרופות החזקות ביותר שאני מקבלת במנונים הגבוהים ביותר שלהן שאני מעיזה לקחת.
ולא החיבוק החם והמרגיע של בעלי.
לא הגירגור המנחם של כל ארבעת החתולים יחד.
כלום.
זה להישכב במיטה ולהרגיש שהעולם סוגר עלי בכאב בלטי נתפס
הכל כואב.
השרירים רועדים, העיניים דומעות.
והגוף מאיים להתפקע.
יש רצון עז לבכות אבל הידיעה היא שבכי רק יחמיר את המצב. אז אני נמנעת.
מקסימום דמעות חמות ומלוחות זולגות בשקט מהעיניים.
וכלום לא עוזר.
וכן זה הרגעים שהכי קל לי להתמודד לבד.
כי אני יכולה להתפרק בלי לדאוג שאפחיד מישהו.
אני יכולה להתפקע בצרחות או בכי קורע
להתישב על הרצפה במקלחת חמה
או להתקפל בתנוחה עוברית במיטה ולרעוד.
ואין שום דבר שיעזור.
ולא, אני לא מעבירה אבן בדרכי השתן.
פשוט הגזמתי אתמול יותר מידי פיזית בנקיונות והבישולים בגלל חרדות.
וטריגרים וקשיים אחרים.
כי נמאס לי השבר כלי שאני ונסיתי בכוח להוציא את עצמי מזה.
מה שאף פעם לא עובד.
אז כמעט התאלפתי כמה פעמים ממחנק.
ועכשיו הגוף מעבר לקריסה.
ואין איך לעזור, רק לחכות שיעבור זעם.
אז אלך לעשות מקלחת חמה,
לשכב במיטה
ולקוות שדברים ישתפרו מהר.
ובינתיים
בין 1 ל10 כואב לי בערך 12....
וכן אני קצת רוצה למות או קומה או שירדימו אותי רק לא להתמודד.
אבל זו לא אופציה.
אז חייה הלאה
סופר וומן עד המוות.
לפני 4 שנים. 7 באפריל 2020 בשעה 18:45
כבר 3 שבועות בלי ביצי תרנגולות.
אני רוצה להכין אוכל מושחת מבוסס ביצים
כבד קצוץ
מצברייט
עוגות
חביתות
סופלה
פנקייק
וופל בלגי
פשטידות
שניצלים
פשוט אוכל עם ביצים!
לפני 4 שנים. 6 באפריל 2020 בשעה 15:12
אני מודעת לכך שאני מחפשת נשלטת מקסימה שתתאים רק לי.
אני יודעת שאם אחליט להתחיל לחפש לי נשלט התור יהיה באורך הגלות בערך.
והאמת יש לא מעט נשלטים מקסימים ואיכותיים שירכיבו את ראשית התור
וסביר להניח שכמה וכמה מהם גם יתקבלו בידים פרוסות לחיבוק.....
זאת אומרת, אם אחליט שארצה שוב לחזור לשלוט בגברים.
מה שאני כרגע לא רוצה!
אבל תהיה נרקסיסטית לחלוטין שעלתה לי לאחרונה.
כלומר בדקות האחרונות, במוחי ששוב התבשם לו בניחוח הפרקוסט
תהיתי
כמה שולטים ואולי שולטות
היו מוכנים לסבול אותי כנשלטת שלהם....
ואני תוהה מה בכלל יש לי כיום להציע....
ובנתיים, אמשיך לשעשע את עצמי בתהיה הזו
בזמן ששוב אלך להזדין "ונילית"
עם בעלי האהוב
נ.ב.
אם הוא שוב יציע אפילו בצחוק לתת לי כפה
הוא יהיה בעלי הסריס......
האהוב
לפני 4 שנים. 6 באפריל 2020 בשעה 12:13
אני רוצה לשלוט בכל דבר.
בטמפרטורה של החדר
במגע של החבלים או האזיקים או שרשראות המתכת.
או אולי הנילון שידבק לגוף שלך.
אני בוחרת כל שבב של מידע שנכנס לפעולה.
שרשראות מתכת יהיו קרות, יקח להן זמן עד שיקבלו את הטמפרטורה של הגוף אבל הן תמיד יציקו ויורגשו.
חבלים יגרדו ויציקו יחתכו קצת
לא בדיוק יתמעו בגוף עד הסוף והכי חשוב יגבילו הכי חזק.
אזיקי עור מרופדים יהיו רקים ויגבילו בצמר גפן לאומת הלא מרופדים שיחתכו ויכאיבו.
והנילון יקבל את טמפ העור מהר מאוד ויעלם.
ומהר מאוד תצופי בעולם שהוא בדיוק את אבל מוגבל בתזוזה.
וזה רק הקישרה.
מפה יש לי מליון כיוונים להמשיך
שקט רעש לבן או מוזיקה....
לתת לחתולים להסתובב או לגרש אותם לחדר אחר אם הסשן בכלל אצלי.
או אולי נעשה אותו בחוץ בטבע.
ניתן לחרקים לזחול סביבך?
לפחד שאדם טועה יבליח פתאום ויזקה לראות את גופך המושלם
ומה היום כאב? דגדוג? אולי רכות
איך נשלב את הכל ולאיזה טיול ניכח אותך הפעם.
כל כך הרבה תיכנונים נכנסים לכמה שעות של אושר.
כל כך מתגעגעת למשחק הזה.
לשחק בעונג