שש שנים זה המון זמן להיות במערכת יחסים ונילית.
אבל ממש המון.
במיוחד כשזו, היא המערכת יחסים הונילית הראשונה והיחידה שלי.
ולפעמים אני תוהה איך אני עושה את זה.
איך אני, זו ששום סקס, אינטימיות ואינטרקציה זוגית לא עניינו אותה עד שגילתה את העולם המלהיב הזה של ההתמסרות, קשירות, כאב, אקסטרים, שליטה ובלה בלה הזה.
ואז אני מסתכלת על המערכת יחסים שלי דרך משקפיים בדסמיות ורואה כמה ביטוי נפלא ובדסמי יש לי. בתוך כל הוניליות הקיצית והמתוקה להחריד שלנו.
אז אתחיל בלהסביר שבבסיס הכל אני סוויצית. ולכן אתאר פה את עצמי משני צידי השליטה בתוך המערכת יחסים שלי :)
אומנם בן זוגי לא מתחבר למשחקי הכוחות האינטלקטואליים, אינו רוצה לשלוט בי או שאשלוט בו. וחלוקת הוראות היא מחוץ לתחום.
אבל!
וזה אבל! גדול מאוד, הסקס שלנו רחוק מלהיות ונילי, אם זה הכמה ספנקים הטיקסיים שהוא מעניק לי (שבהחלט התחזקו עם השנים) אם זו העובדה שבכלל את הסטראפאון הראשון שלי קניתי לכבודו, או שיחד אוסף הצעצועים האנלים שלנו הכפיל ואולי שילש את עצמו.
נכון, השוטים שלי לא ראו אור לילה מאז שאנו יחד, אבל הזוגי המופלא נהנה מכאב בדרכים המיוחדות לו. בתחילת המערכת יחסים חקרנו כמה כיוונים קינקיים שמעולם לא חשבתי שאתעניין בהם כמו עולם הפרוותיים המסקרן.
ואפילו על הטבעות שלנו החריטה קורצת לעולם הזה.
אבל דווקא בדינמיקה היום יומית שלנו הנשלטת שבי, באה לביטוי בצורה היפה ביותר.
המטפלת ביותר אי פעם.
אם בכך שאני מתעוררת כל יוםאיתו ב6 או 6 בבוקר, לא משנה אם אני בריאה או חולה, עם מיגרנה או לפני בדיקה רפואית.
כל יום מתעוררת בבוקר מוקדם איתו מכינה לו שתיה חמה ואולי משהו קטן לאכול. ומסרקת את השיער הארוך והמושלם שלו, קולעת אותו בצמה ואוספת אותו בצורה הדוקה.
כדי שלא יפריע ביום עבודתו. אני כמובן גם עוזרת לחפוף את השיער המופלא הזה, בעונג גדול לשנינו ומטפחת אותו בחורף עם סרומים ופן כדי שחלילה לא יהיה לאהובי קר.
אם זה שאני מחכה לו ברוב הערבים עם אוכל חם כמו איהש קטנה משנות החמישים. או בעובדה שבלילות האחרונים פינקתי אותו במסג' גב ורגל עקב כאבים שסובל מהם.
ובמקביל, כל פעם שהוא עוטף אותי לחיבוק ואני מוגנת מהעולם. כל פעם שאני מתעוררת מסיוט בוכה או צעקת והוא מלטף ומנגב את הדמעות עד שארגע ואשוב להירדם.
כל פעם שהוא מוריד את הזבל או פותח עבורי צינצנת, יש עבורי קריצה קטנה....
ומצד השני, כל פעם שהוא תורח ומוריד עבורי סרט או סידרה, אפילו שאני יודעת לבד. מרכיב עבורי מיניטורה לצביעה ומכין אותה לחלוטין. כך שאני רק צריכה לצבוע.
נכון,אין ביננו סשנים ומערכת היחסים היא אכן ונילית לחלוטין!
אבל זה לא אומר שאין ביטוי לצדדים הבדסמים שלי, אם כנשלטת או כשולטת.
כמטפלת או מטופלת.
וזה נפלא בעיני.
ובכנות מה שעושה את כל ההבדל.
